המתת השור

אוספים קטנים של מחשבות מפוזרות ומבלבלות.
צמעון עדיין לדעת למה ורצון לא להסתבך במושג של האמת.
תהליכים, יופי, אומנות ותחושות. האידאה שמגיעה כך בבוקר אחד אחרי זמן רב של הריון.
מפגשים של אחרים המובילים להתרסקות, המפגשים עם אידיוטים שמובילים גם להתרסקות.
ההבנה של הגדול וחשוב והחדירה במרכיביה של החלטה גורלית. המאקרו והמיקרו....וגם ההיפך קיים עם חוקים לא דומים כלל.
החוכמה וכול קאטגוריה וביטולה מוחלטת פעם אחד ביום לפחות.
הדרך הקשה היא זו שמגיע ללב. לא השלמות דווקא.
כול הדרכים המגיעות ללב הן שיבנו, הן שישארו את הסימן, את הפסיק, את הנקודה - כאמת אבסולוטית - בלב האדם, פעם כאשר הוא קיים.