לפני 15 שנים. 29 באפריל 2009 בשעה 16:23
זה לחשוב שיש חיים אחרי.... שזה שאהבת לא סוף פסוק ושיש תמיד עוד
למה קשה ? כי מתרגלים לגבר שמתעורר לידך ולהרגשה שזהו הוא ולא אחר. מתאהבים מהשהות שלו, מה אישיות שלו, מה פינוק שרוצים לתת לו...אבל הוא אינינו והכל צריך לשנות....
אני כמו כלבה שאיבדה את אדונה כאשר בו זמנית שנאתי את הרצועה שלי אליו.
אה...אמביבלנטיות....לכו תבינו. אנחנו כאן לרגע...מתי עוצרים לחפש.
היה איזה אחד למטה...לא הפסיק להשתכל על החזה שלי. התחיל לדבר על סקס. לא היה צריך הרבה כדי שאשכיב אותו ואקבל את אורגזמת הערב...
אבל אני עדיין לא פנויה נפשית
הוא עדיין זורם בדם שלי כי 3 שנים של אדם, זהו עולם ומלואו
אך...אצפנה בהסרדות ...יותר טוב
