לגבי, מה שמאוד קשה עדיין לרכוש, זהו האגויזם הבסיסי והנחוץ שעוזר לדעת מונע ממני ליראות את האמת ממש. מצב של דנייל מסוים. על זה, אני חייבת לעבוד. עד היום, קשה לפגוע/לומר את האמת לאמי למרות הנטישה שלה אלינו. לא שזה ממש מועיל לשיפור היחסים או רק לעיטים רחוקות, אלא בגלל שאיני עדיין את האני הזה האיתן והיציב. עמוק זאיזה שהו מקום, משהו אומר לי שאני עשמה. וזה לא נכון. באשר לבן זוגי לשעבר שלי, הדבר הזה הוא נכון פי כמה. קשה לי מאוד לנטוש אותו כי נטשו אותי. צריך להגיע שלב שאיני מהססת יותר לעשות כך: לעזוב ולחיות את חיי.
תמיד אזכור כמה משפטי דיאלוג של סרט אנגלי על חייו של איש שגדל בגיונגל וחוזר בצעירותיו למקור המשפחה : במשפחה אצולה באנגליה. שמה נמצא אישה צעירה שמתאהבת בו למרות שהיא כבר מובטחת לאיש אחר. כאשר הארוס שלה שואל אותה : " מה את מוצאת באיש הקוף הזה ? " היא עונה לו " אני פשוט לא אוהבת אותך"
אמת צחה וברוטאלית אומנן אבל כ,כ נעמנה לעצמה, בלי רבב של רגש עשמה או רחמים, גם לעצמה ולגם לארוס שלה שלעבר.
הסקוונס הזה נישאר עד היום במוחי. יום, אני יודעת למה
והנה אותו טקסט המתוקן על ידי חברה אדיבה
לגבי, מה שמאוד קשה עדיין לרכוש, זהו האגואיזם הבסיסי והנחוץ על מנת לראות את האמת ממש. מצב של דנייל מסוים (הכחשה). על זה, אני חייבת לעבוד. עד היום, קשה לי לפגוע / לומר את האמת לאמי למרות הנטישה שלה כלפינו. לא שזה ממש מועיל לשיפור היחסים או רק לעיתים רחוקות, אלא בגלל שאין לי עדיין את האני הזה האיתן והיציב. עמוק באיזה שהוא מקום, משהו אומר לי שאני אשמה. וזה לא נכון.
באשר לבן זוגי לשעבר שלי, הדבר הזה הוא נכון פי כמה. קשה לי מאוד לנטוש אותו כי נטשו אותי. צריך להגיע שלב שאיני מהססת יותר לעשות כך: לעזוב ולחיות את חיי.
תמיד אזכור כמה משפטי דיאלוג של סרט אנגלי על חייו של איש שגדל בגיונגל וחוזר בצעירותיו למקור המשפחה : במשפחה אצולה באנגליה. שמה נמצא אישה צעירה שמתאהבת בו למרות שהיא כבר מובטחת לאיש אחר. כאשר הארוס שלה שואל אותה : " מה את מוצאת באיש הקוף הזה ? " היא עונה לו " אני פשוט לא אוהבת אותך"
אמת צחה וברוטאלית אומנם אבל כ,כ נאמנה לעצמה, בלי רבב של רגש אשמה או רחמים, גם לעצמה ולגם לארוס שלה שלעבר.
הסקוונס הזה נישאר עד היום במוחי. היום, אני יודעת למה
לפני 15 שנים. 2 במאי 2009 בשעה 7:54
