קרב של כול חיי
אני לקראת החלטה מאוד משמעותית
מענין גם כמה הלחץ החברתי יכול לעבוד הפוך : אני אלופת הרציונליזציות
לפני כו, חשבתי שרזון יביא לי אושר ואהבה. זה לא היה נכון
רק לא לפני שהגעתי ליציבות פנימית, לאהבת עצמית מספיק מאוזנת ( לאומת אלה שאוהבים את עצמם יותר מידי) יכולתי אכן להגיע להחלטה נבונה בקשר לזה.
העצב הפנימי שלי הוא בעיקר קשור לזה, לדימוי עצמי. לא רק, רחוק מזה, אבל אני מעמינה במידה ניכרת. בעבר, כול פעם שהגעתי למשקל נמוך, רוח חזקה של חיים רגשיים היתה מפיצה את כול חיי ושוב, הייתי משמינה. דהיינו : השמנה שווה הגנה בפני רגשות של אהבה כלפי. no more
יש גם עינין עם איחות אהבת עצמית. מהות הדבר הוא חשוב מאוד. עד שמגיעים לפורמולה עצמית, זמן רב אומר. ארחיב גם יותר מאוחר על הנושא הזה.
סיכום חיי עד עכשיו לא לבבי במיוחד. משפחה קשה מאוד, עליה לארץ קשה ביותר, עבודה ואווירה בעבודה מרתקת אך קשה באופן יוםיומי, מצב כלכלי פיזי שעובד ביחס תלות אבל הפוך אבל גישה איקשת כלפי אין אני יודעת מה בחיי מביא אותי למצב שכיום : לפחות עם סימן שעלה
לפני 15 שנים. 24 ביולי 2009 בשעה 6:34