ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 14 שנים. 23 בספטמבר 2009 בשעה 12:55

אתה צודק לחלוטין.....ומעבר לזה, יש מין רודנות של תמונת האישה בנושא הזה. גדלתי בפאריז. חשבתי שאני מפלצת במשקל של 60 קילו. סבלתי כול חיי מי זה ועכשיו, אני מגלה אחרי הרבה זמן שהכול הולך, שכולם אוהבים את כולם, בכול מצב ובכול גיל....האדם, הגבר הרבה יותר נבון ועמוק ממה שהמגזינים רוצים להעביר...הם אוהבים נשים איך שהן....אלוואי שכול האופק יפתח ושאנשים יפסיקו לסבול סתם.
יש עוד הרבה מה לומר על זה

llulu​(נשלטת) - כן ...שוב אני מסכימה איתך
השאלה : למה ההשקפה הזאו כול כך לא מיוצגת בחברה
ממש מענין
לפני 14 שנים
הבוס שלך​(שולט) - זה עניין תרבותי. בשירה ערבית קלאסית לאישה היפה יש תחת גדול, ונשות הרנסנס מפורסמות במימדים שלהן. היום אנחנו בעידן האמריקני, שבו יש סגידה לרזות (אולי בגלל שהן כה נדירות שם :)
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - יש הרבה מה לומר כאן...הרזות דווקא באות לא מארהב אלה מתחילת המאה ה20 בצרפת...הנשיות עברה גם מהפחה תרבותית עם אנשים כמו קוקו שאנל וחו>>> אך מה שמענין זה למה כול המודלים לא מקובלים אלא רק מודל אחד.....
אני חושבת שזה דווקא שרזון משקף היום בריאות כיביאכול. כאשר בריאות היתה קשורה למשהו אחר בזמן אחר
לפני 14 שנים
קשקש​(מתחלף) - אני בטוח שגם היום מי שיש לו ריפוד שומני בצדדים נתפס כבריא במיוחד במקומות יותר עניים כמו אפריקה.
כשאני רואה מישהי שמנה מטופחת ומחייכת היא נראית לי בריאה וזה כל כך בסיסי שאי אפשר לשכנע אותי אחרת. יש תחום רזון מסוכן ומפחיד ויש תחום עליה במשקל מסוכן ומפחיד אבל המרווח באמצע הוא רחב ולא צריך להילחץ כל כך...
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י