סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 14 שנים. 17 בדצמבר 2009 בשעה 12:29

איך להבין את החיים ? איך לתפוס לחוש את המציאות כאשר היא הופכת לבילתי נסבלת ?
זה כבר כמה ימים שאני מתנפלת ושועגת על הבן זוג שלי ושופכת עליו כול מה שקורה לי ולו כרגע....אני קוראת לא חצי גבר כי הוא לא יכל להגן עליו בזמן כול כך קשה ....הקול שלי מגיע לצעקות והחרדות שלי אוכלות אותי מבפנים\

אני לא ידעתי שהחיים יכולים להיות ככ קשים....לפעמים, אני פשוט חושבת שאין טעם לחיות...רוקנתי את הכול מהמשמעות שלו....הכול ריק מתוכן...פשוט רק סבל....ומי שנמצא לידי חותף את כול התסכול הזה בפנים....האם זה פייר? לא...אבל זה מביע משהו...את האמת העירומה
נקודה

I'm God - אולי הגיע הזמן לסשן ? יעזור לך להשתחרר }{

קבלי חיבוק בינתיים
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - תודה על ההצעות -)
אבל דווקא אני חושבת שהחיים שלי כרגע הם סשן אחד גדול ומתמשך שממנו, איני מפיקה שום עונג ומאט תועלת כרגע.
לא קל להאמלל את הסביבה שלך כאשר האירעים שמספים את החיים ....קשה למצוא באיזשהו דבר עונג כול שהו. קשה לחשוב שלזה יהיה סוף...
אני פשוט צריכה ללמוד מחדש מזה אושר ומזה תקווה. לימוד ארוך, מפרך, ספקן ועיקש.
בעבר, היו לי כאלה רגעים שהמגיה של החיים היו עולים על הקושי. כיום אין, אולי כי מדובר בסוף תהליך.
קשה למצוא בזה איזה שהו משמעות. סבל נטו. בידיוק כמו השיר ......
לפני 14 שנים
I'm God - אפשר להתנחם בדבר אחד לפחות - לכל דבר יש סוף !!
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - מי אמר חושקת ? סליחה אבל זוהי קלישאה....
חיוך
הדבר היחד שאפשר לעשות במצבי זהו להלחם ולנסות לא להפוך לאדם פיח .....שרוף מביפנים ועם עדיין ניצוץ של אהבה לאחר.
אני כועסת הרבה...זה ברור וזוהי אחת הרגשות הארמומיות ביותר שישנו בתוכינו.
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - כבר 3 שנים אני מתמודדת עם קשיים קיומיים ממשיים כאשר בעבר היה לי יותר נטיעה לברוח. במידה מסוימת, אני משלמת את המחיר אך אין צורך להאשים אף אחד...לא אני ולא את העולם...יש פשוט למצןא את המידה הנכונה של אחריות. ובעיקר, כלפי עצמך....זהו אחד מהתחונות הכי קשה לפתח אותו אצל נשים....
לפני 14 שנים
llulu​(נשלטת) - את יודעת מה?
את צודקת חושקת....
סליחה על הביקורת הראשונה שלי
חיבוק חזרה
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י