אולי באחד מן היפים של הביתים בארץ. יושבת על פסגת ההר, ולא בגולן, אני מוקפת ב5 דונם של צמחיה, עצים וגבעות עגולות ורכות.
הייתה לי תמיד נטיעה וכישרון למצוא ביתים יפים. זה באלי בעיקר מספתא שלי שהיא הייתה עם לא מאט כשרונות בחיים אבל בעיקר חיים קשים.
עכשיו 6 וקצת בבוקר. יושבת על מרפסת קטנה, לא גראנדיוזית היושבת גם בידיוק לצד הנוף. לא ראיתי עוד את השחר עולה והצופיה הרגילה שאני רואה יום יום , הבוקר מכוסה בטל וארפל של השעה מוקדמת, המונעת ממני הפעם לראות מודעין וראות מכבים
הייתי צריכה גם להתרגל למנה חדשה של יתושים כאשר הם ראו ברגליים שלי וחשבו בטח " הנה הגיעה בחורה חדשה בשכונה...באו נחגוג עליה "
לא ידעתי שיכולים להיות יתושים בדסמ
למטה פתאום רץ כלב גדול לבן לא אחרי חתול הפעם אלא אחרי תן. זו הצבע המקומי. אקזוטיקה ללא ספק.
חזרתי שוב לקרוא, לכתוב או במיוחד להרגע. הבית שלי למכירה. נראה אם תשחק לי המזל כאן קצת.
בית זה מקום חשוב...במיוחד למי שלא מושרש. תוציא אותי ממצב שכזה ואני הופכת לסרטן שהפכו אותו על הגב ומזיז באיטיות את הקצבות שלו
הדימוי לא מיקריא כאן בהחליט למרות שאני לא מזל סרטן. אז באוא נשתמש בחייה אחרת : tortue
בוקר טוב ישראל
לפני 14 שנים. 28 באוגוסט 2010 בשעה 3:43