לפני 13 שנים. 22 באפריל 2011 בשעה 13:22
בין רגישות לתבונה
בין אהבה לחיוך
בין רכות לקשיחות
בין חיים למוות, הולך לה אימה של הילד הקטן
הוא לא עושה עינין מזה...את זה אני לא מבינה...החיים הם אלה שהם החשובים. יש סיביליזציות שחיות בין המתים שלהם. כמה רדוד אפשר להיות...
בין קלילות לכבדות
בין הומור לחוש
בין סקס לחושניות
אותה, את נשיקתה אהבתי ביותר. אהבתי את הטעם, את הרכות, את הלח ואת הלשון. שפתיי נגעו בשפתיה והרגישו לי כאילו ים של אהבה..רציתי לעשות לה אהבה...ממש אהבה .עם תאבון של ילדה בת 20. אני זכיתי בה כמו פרס בפורים, עם אלף מכות ואלף ואחד
בין גבר לאישה
בין אישה לאישה
בין 2 גברים ואישה
רק מפה אפשר לגדול
עוד לא גמרתי את הסיבוב המיני שלי בעולם הזה.
נירא אם הלב מחזיק מעמד
בין כוחמה לתבונה
בין עומק לציפיה
בין אבהבה ללילה
היא הלכה לעולמה
au revoir