לפני 13 שנים. 25 ביוני 2011 בשעה 10:56
העולם הוא אכזר
והתקווה אינה קיימת
אולי מה שההורים שלי והזמן ההיסטורי שלי הורישו לי
וזה נישאר על בסיס כול בנרטיב הפנימי שלי בהלך חיי
ופי ההנחה הזו הגבתי כול חיי
אבל בא יום אחד ונאמר לי שיש כן תקווה
והמחשבה הזו היא כבר קיימת אצלי אבל אני לא מעיזה לייסם אותה
אז מה שניתן לי לעשות עכשיו זה לתפח את התקווה...
to explore it more often
לתת לו את הקיום
העולם הוא אכזר ואינו תקווה בו
אוליי זה מה שהורישו לי את הורים שלי
אולי אני בעצמי המצאתי את ההגדה הזו
והפסקתי לגדול