יכול להיות יותר מסובך מלאהוב על 2.....אבל האם אנחנו מצליחים הן לבנות את הפירמידה המאגית הזו שמורכבת ב2 נשים מיניות שהן לא זוג וגבר באמצע המספק אהבה עמוקה לאחד ועוד הרבה לשניה...
נוסחה מטמאטית ? לא
הגיון המין והלב בבליל נדיר של יציבות שברירית
ידעתי שמשהו ישבר....אני....
הרי, יש לי נטיה לשבור אחרי המפגש השני ....מכול מיני סיבות, העיקר מפחד לא למצוא חן יותר...מפחד מקרבה....זה ההסבר הקלאסי...אבל גם יש גם בי סתירה עמוקה בין שייכות לחופש.
שייכות הייתה לי תמיד למטרה כסומה אבל בפועל הפכה לחלום רע במציאות...מן כאלה אם תרצו....
חופש אבסולוטי לאומת זה, קצת בודד מידי בסופו של דבר....וגם חוסר התמודדות ממש עם האמת של ישותינו אנו : אדם ואדם....קשר, רגשות, וכן....קרבה....
לא לחינם הקשבתי את המוזיקה של leoncavallo כול השבוע שאחרי...עם הסערה שהייתה בליבי...בחושיי ...היא שקפה בידיוק את מצב רוחי אחרי המפגש השני שלנו...ואכן, כמעט הכול היה שמה...
כמו אופרה איטלקית אשר בו הזמרים הם עירומים...חוץ משחקנית אחת
המשך יבוא
לפני 12 שנים. 22 בנובמבר 2011 בשעה 16:01