היא שוכבת על הספה לבושה..רק נשמעות ממנה את הנשימות שלה שהופכות לכבדות יותר ויותר פתאום במהלך הזמן הנותן לנו להבין, להבחין שהיא מגיעה לעונג עמוק...עייני מכוסות אז אני מדמיינת את שיערה הבהיר, רך כמו משי של בובה לילדה, מפוזרים על העור של הספה...היא שוכבת ועוצמת את עיינה אני יודעת...היא שמה אבל היא איתנו...לבושה...היא נתנה את המתנה האולטימטיבי לשולט שלה : גוף של אישה אחרת לזיון, שיעשה בה מה בא לו כאשר מרחק מפריד בינה לבין האיש המזיין את הבובה זונה העירומה....
אני אופיקט, חפץ לזיון...המתנה...ונשמתי צריכה להיות נטולת מחשבה...רק כאשר אני מעשנת חשיש, אני מצליחה לעשות את הניתוק הזה לעמוק אחרת, אני לא צייתנית והמחשבה הופכת פולשת ואני מורדת...
אבל אני כבר לא מורדת..אזבתי את מישור המחשבה...אני גוף, גוש בשר עם קימורים אטרקטיביים ויש מלא מאיפה עוד לקחת, מאיפה עוד לזיין...אני גוש בשר לסקס בשביל העובר והשב...
"על 4 " הוא מורה
אני מרימה את התחת גבוה...אני יודעת שזה מה שצופה ממני...הוא פולש בחור של תחת שלי...אני גונחת...מרגישה אותו ורואה אותו למרות החושך במוחי...הוא מגביר את המהירות ומפמפם יותר ויותר חזק...
,תזייני את עצמך" היא מוסיף...ואני מתחיל להזיז את מותניי...או יותר נכון, מותניי מתחילות לזוז בלי שליטה של הראש...
,יותר חזק " אני שומעת...אז אני רוקדת את הריקוד הזה כמעט עד איבוד נשימה..אני הולכת אחרי קולו...קולות של עונג מתערבבות עם קולותיי של מאמץ...כולי מתרכזת בזין הזה שפולש בי כנגד מותניי הרוקדות וכול פעם, אני חשה אותו הולך יותר עמוק...מה שהוא רוצה רצוני...אני צעצוע של הזין הזה...אני חור...שדיי הכבדים רוקדים בגסות עם כול מכת הטיל...אבל זה לא חשוב..אני זונה..אני חפץ...ועלי לספק את צרכיו....ואם אני לא רוצה, אם יש עוד אני, האני הזה לא חשוב...כול היעוד שלי כרגע הוא להיות אלת הזיונים שלו...האלפה והאומגה...מכונה של בשר...מכונה של זיון....שמה אני מגעיה עם מאמץ אילהי של מוחי....כול תא עצבי מגויס לזה...זהו...אני חפץ...והנחה של עונג עובר בכול גופי...פשוט...בלי חשבון...החור הפעור של אדונו.....
היא מגיעה לנשימה כה חזקה שהיא פולטת קולות של אקסטזה...היא קמה במחשבה ובאה לידו...אני שומעת נשיקה עמוקה מעל ראשי...שמה מעלי נרקם קשר של אהבה, ענק, מושלם...הקושר במעגל כה עמוק אותה ואותו. ומתחת לנשיקה, החור ממשיך את מלכתו, מכניזם אבסורדי ביופיו של התאוון המיני...אבל מעכשיו נפלתתי מהמעגל הרגשי ....מעכשיו אני לבד במשימה...
Pas de deux
לפני 13 שנים. 23 בנובמבר 2011 בשעה 8:38
