הוא היה כל כך אדיב...
"אי לא חשה בטוב ..." אני מתחילה להבחין "את רוצה שאעשה לך אמבטיה, תשכבי במיים וזה יעבור לך..."
המשפט הזה מחזיר אותי הרבה זמן לפני
פלאש אדיר בזמן
בת 19 בפריז האפורה
גבר בשנות הארבעים שלו חטף אותי מחיי שבלי כיוון. מה רוצים מנערה פריזאית שלומדת אמנות ואגיפטולוגיה...זה הניסיון הראשון שלי עם כתיבה הפוכה ...לא יודעת שכמה שנים אחרי, אתעסק עם הדבר האמיתי :עברית.
העיר הזו חונקת אותי עם כל פארה. לא ראיתי את היופי שלה אפילו מבחוץ...היא חונקת אותי...אני חייה בסטודיו בגודל של 15 מ"ר כולל מטבח עם נוף על עץ. השכן שלי מלמטה זיין אותי לילה אחת. אלוהים יודע למה.
אני שטה לי ברחובות אלה בלי כיוון.אוניה בלי מצפן. פריזאית לא טיפיקלית בכלל עם חור ענק בלב. אני שחור בפנים לבנה בחוץ. ירשתי דורות של דיכאונות משפחתיות, אלימות של הסביבה ומידי פעם, טיפטוף שכזה, טיפטוף הססן של תשומת לב..אני רעבה, אני צמעה, בלי כסף. כול מה שיש לי עלי זה החזה העגול הרחב, המותניים הרחבות, הבשר הצח, הפרופיל שאחותי היפייפיה מקנא בו, והשכל החושים הדם המפמפם מתחת לעור למרות רצון להרוג את הזרימה שלו
"אני אתן את הכל כדי שתעברי לילה איתי " הוא אומר ..זר אחד..הוא עצר לרגע ובא
"למה"
"את כל כך יפה.." זה המשפט הקסם. נשבעתי מייד. לא צריך יותר כדי לחתוף את הנערה האבודה הזו. הייתי רודפת אחריו עד סוף הלילה ..וזה אכן מה שיקרה לימים הבאים...
הסכנה? הסכנה למה ? למות עוד קצת ? ללכת לאיבוד עוד קצת? לשוטט כמו ענן בלי מאסה..רק אני עם המאסה שאני נושאית על כתפיי על ליבי, על חיי..אני בשר ודם מיותרים ריקנות
,לילות שלמים הוא בא לחפש את הריקנות בתוכי כך...נערה שבקושי מתעוררת לחיים. לילה אחת, הוא נותן לי רום חזק..הוא היה ימיי..גבר יודע לקחת אותך אפילו בים..הוא יודע לאן לשוט..עובדה הוא ימיי..והייתי כל כך בצורך של מצפן, מורה דרך, מראה דרך...איש חזק, ענף עליו לשבת, שיסבירו אלוהיים אדירים מה זה כל הבלגן הזה ..מה זה כל היופי הזה : החיים notre pauvre existence
ופתאום לא חשתי בטוב. הראש התחיל להסתובב...הוא התקרב אלי הוא הפשיט אותי, דברים פשוטים אבל כל כך אלמנטארים
הוא לקח ממני את הבגד המיותר, עור צחור לבן כשלג זיכרון של יהדות נורדית...הוא עתף אותי בזרועותיו, שם את ראשי לידי ליבו כדי שאוכל לחוש פעימה של נפש חייה
הגוף החלש גלש במיים הפושרים של אמבטיה..
יצא מפי...משהו חלש.הנחה.."אוף..בלי כעס כזה..,תודה..בלי אוויר כזה,
והוא ליטף את ראשי, את שדיי
רגע של שקט, רגע של חסד..אני נחה מהחיים..כל כך צעירה וכל כך עייפה כבר
ואני לא לבד....
"אתה לא רוצה להתעסק עם זה " אני אומרת לו..
"אה" הוא עונה..הוא חכם...הוא יודע לאן לא להיכנס
הוא יצאה
לפני 12 שנים. 13 באפריל 2012 בשעה 5:48