לפני 12 שנים. 14 ביולי 2012 בשעה 10:52
בפעם הראשונה מאז היותי שפחה ככביכול, אני קיבלתי עונש מהשולט/בן זוג שלי
הוא יודע בידיוק איפה זה כואב ואני בוכה כמו ילדה קטנה
אני אעבור את זה אבל זה לא יהיה קל
הוא יודע בדיוק איפה זה כואב לי
זה אף פעם לא קרה לי
תמיד ידעי להתחמק מאלה או לא היה לי איכפת מספיק או מילה החיים היו מאנישים אותי גם כך
אבל עכשיו זה שונה
its a whole new ball game
אולי אמת איכפת
אולי באמת אלמד לעשות משהו שלא ארצה שיקרה לי ושיכאב כול כך
אולי לא אקריב יותר מנפשי, מגופי כדי לא להיפגע יותר במקום להרים את הידיים מול המוות ולומר : בכל אופן מה זה שווה ...חיי כל כך זולים הכאב הבדסמי לא צריך להיות כאב אלטרנטיבי לכאב של עונג
אחרת אנו צרות
J-4
