לא לפני זמן, אישה מרתקת כתבה לי כמה מסרים כאן ובאחד מהם - למרות שכולם היו אתגריים ביותר- היא שאלה את השאלה הזו : את חכמה ברמות על (וורבטים) רק למה אני מוצאית בשורות שלך חוסר ביטחון ?
לא רק היא שאלה אגב...המאהב האגדי שלי שאל וגם התפאלתי שהדבר הזה היה כל כך שכוף וכל כך מהר נתגלה. לא שאני מנסה להסתיר דבר מה. איני מתביישת כבר מהרבה דברים ...בכל זאת כל אדם הוא אנושי, חלש וחזק בו זמנית....רק לעיטים יהיר מידי ורק אלה מעצבנים אותי.... אבל זו שיחה אחרת
לילה לשעב, וכנראה בגלל המלריה קורה הרבה פעמים....חלמתי חלום עז ושבתוכו היו אלאמנטים ממש מענינים...
על פניו, חשבתי שעניתי לאישה הנווה הזו תשובה מספקת אבל עם הזמן, תחושה שונה עלתה בי ביחס למהות השאלה.
תחילה, היה נדמה שלא הבנתי ממש מה היא מתכוונת....מה כלול בתור החוסר ביטחון עצמי שלי...איך ומתי זה נרגש...הסיבות אפילו לא היו מענינות לדעת.. למה ואיך א מאיפה זה...
אלא התופעות. לפעמים, אף לעיטים דחופות, קש/ה מאוד להעביר לאחר תחושה מדויקתצ ממה שאנו חשים..לכן הטעיות ניוות צתקשורת ועוד שמחלחלים0 בחיינו כל כך הרבה מלחמות...אבל זו שיחה אחרת...
הלילה, חלמתי על הפיטורין מעבודתי לשעבר. 22 שנה בתקשורת הזרה הייתי. עיתונאית מפיקה למופת עם כובד אחריות עצומה על כתפיי....פוליטיקה פנימית של הרשת הביא את המצב שלפיטורין שלי למרות שהבוס שלי עשה את הכל כדי לשמור אוצתי קרוב לחזה שלו ....הפרטים לא חשובים...אבל שחשוב הוא שהפוסטמה שחתרה כל הזמן תחתיי זכתה בכבוד המפוקפק והיא הייתה היחידה ששרדה שמה, להשאר בתפקיד למרות טימטומה...
לא משנה שעכשיו, היא צריכה לכסות את כל המזרח התיכון עם בוס שהוא בלי נסבל ועריץ שלידו סטלין היה מתבייש וכל זה לבד! אני שמחה שאני כבר לא שמה... דהינו היא סובלת ממש...אבל החלום שלי אתמול בלילה אמר משהו אחר...היה בחלום הזה כאס עצום על זה שהיא זכתה בתפקיד שלי במקומי. והכעס הזה היה מוחשי ביותר. אז כן סבלתי נורא למען האמת מהעזיבה הזו...כן נפגעתי עד לעומק נפשי מהגירוש הזה ...
למעשה, המצב הוא תוצעה ישיר מהחוסר ביטחון הזה : מחיקה טוטאלית : במקור, בליבה : אני אפס. אני כלום...נמחקתי מעל פני האדמה יום אחד תקופה אחת בעבר מסיבה שלא ברורה לי. ועד היום, המצב הזה יצרה עוד את אותויה...