המתת השור

 השיער השחור על השייש הלבן 
העור הצחור פרוס  באור הבוקר 
הקור מבליט את צבעת הפסים שהשוט
השאיר בעברו על חזיה 
היא מביטה מאחור ומנסה לראות אותו את רגלו...
היא בכתה 
הוא סתם לה את הפה עם גרב שלו..
היא פותחת את רגליה ומגלה שהיא רטובה 
גלימה של חשק מולבש על שפתייה 
היא מסתובבת בקושי על ביטנה 
זוחלת על הרצפה לכיוונו 
הוא לא במיט בה
היא גונחת ומרימה את עצמה בחצי גופה ומניחה את הראש על רגליו
הוא קם 
מוצב מאחריה לוקח חלק משיערותיה בידיו וחודר בה מאחור 
ולוחש לה באוזנה...:הינה כלבה..זה מה שרצית.
בו בזמן שהוא לוחץ על חזיה הצחור 

שעירותיה השחור נופלים מפוזרים על גבו בו בזמן שהיא מתמסרת אליו