בין אנשי המדע ואנשי הרוח
גירשו מבינהם את אלה שהיו שייכים לעולם האמונה
האומנם ?
בישראל, פגשתי בקו תפר אחד : האמונה שאותה ראיתי שוכנת בליבה יחד של מדעים אנשי רוח ושאלוהים קיים להם...אין עוררין אפשרי כנגד אלוהים כל כך בישראל כי הוא דווקא הוא שעזר לעם היהודי לשרוד את אלפים השנים האלה..לא כמו במערב שבו, הוא היה היד הארוכה של שליטה אכזרית
מעניין שסטאלין לא היה פחות רצחני אך הפעם בשם תנועה פוליטית מרקסיסטית כלכלית וחברתית. אך האחרון לא מנחשב כבעל משרה הרס רב אוכלוסין למרות שבשם, מתו עשרות במיליונים...
אבל לא כאן מרכז המחשבה שלי ...
אני חשה שאני נמצאת עדיין בעמדה של התבוננות בעולם...וכל פעם שנוסף לי ידע ביחס אל קיומינו אני מכלילה אותו בתוכי ולא מגרשת אותו במקום דבר אחר
אני מאשירה את עצמי ולא מנקה עורבות כך שלפעמים, הם ניהיו מלאות מידי
באפריקה שוב, מצאתי משהו אחר. התנקיתי מיהדותי בתוך זהות ברורה, מגישה המדעית הבודקת על בוריין כל תופעה, מהרוח הלוגיסטית שבי ופגשתי את האומן שבי...דרכה, מצאתי את הנטיה לתרבות החדשה שפגשתי ולו רק במעט ונשלכתי לעולם המטאמורפוזה...
האדם הוא שווה ערך לחייה והם, ביחד עם הטבע, מחליפים צורות זה עם זה בלי כל עוררין של בדיקה המוחיכה את הדבר הזה...
ושמה מצאתי עוד קו תפר...אם במערב, נחספתי בילדות שלי לתופעת המאטריליזם, בישראל, רכשתי ופגשתי באוצר הרוחניות בלי אינטלקטואליזם יבשה..ובאפריקה, שבתי אל החיבור של האדם עם הסובבים אותו מזן אחר השייך לטבע האיתני
טיילתי מאחד לשני ועוד תרם תם הסיבוב...