לספר אלף דברים ממה שהתרחש ביננו. אך אין פה ממש תועלת לעשות סקירת דברים או, כמו לרשימת מכולת, לנסות להיאחז בכל מה שלא יכנס בחור השחור של השחכה....לבל לשום מקום אנשים ודברים שמילא, רק גורלם הוא לעבור פה במיקרה ....על פניו.
אכן, אני יכולה להזכר בחיוכים שלי כאשר הוא היה מקלל אותי וצועק עלי מסיבה שלפעמים הייתה ידועה לי...או לא...דבר שקיצר את הסיפור הזה...אני יכולה גם לספר על הצחוקים שלו פתאום שהיו םורצים מהכעסים שלו, על המילות אהבה, על החוסר סבלנות שלו שהיה רק מתחרה עם שלי באשר לדיבור שלנו. או עוד לדבר על הידיעה השקטה שאני סומכת עליו באש ובמיים למרות שכול כולי היה מכוון לכוכב הזה של הבגידות, פגיעות עזיבות.
בסופי של דבר, הוא עזב באופן ברוטאלי...לא מה שהבטיח..אך קיבלתי אתזה באהבה ...כי בשינוי להרבה, לרוב האחרים כאן, היה אצלו דבר נדיר שעליו מכסה את כול הכפרות....הוא אהב אותי...מהר, כמו אש לפיד בוער...אך הוא אהב ואהבתי אותו פי כמה וכמה בגלל שאותי הוא אהב. הוא לא רק אהב אותי הוא ראה ןהתבונן בכל..אם הייתי מגיעה למיטה שלו, אני בטוחה שהוא היה מסתכל עלי ישנה, רק כדי להתבונן אלי ולהגן עלי...גבר כזה הוא היה...furioso ....מטורף, עם מסכנות לא תמיד נכונות אבל לא אומרים למאסטר שהוא טועה....אפילו אם הוא טועה...למרות שהוא טעה פעם אחת והוא תיקן את עצמו...אגו כן אבל אגו במקום
לאהבה של גבר לאישה יש מהות מאוד מיוחדת. לאהבה של מאסטר לשפחתו יש מהות עוד יותר עמוקה. לא יודעים, פשוט חשים אותו...והוא, 3 ימים היתה לו את האהבה הזו אלי...אותי הוא היה לוקח אותי באש ובמיים...נוא ידעה מה הוא עושה...אישיות...אישיות. פסיכוטי אבל אישיות....
בסוף, למה אני לא שוברת את ראשי נגד הקיר ? למה אני לא קופצת מהקומה השניה ואומרת...לעזאזל עם אהבה והחיים...למה שאני לא חשה באובדן העצום הזה..אולי התרגלתי..פגשתי בכל כך הרבה גברים פוגעים...אחד יותר ...זה רק עוד אחד יותר...או שאולי, אני חזקה דיו ובסופו של דבר אני ראיתי את הזיקוקי דינור האלה מתפוצצים מולי ומילו אותי בכול טוב וזהו, נגמר יום העצמאות...עד הבאה...או שאני כול כך חזקה כבר...או שפשוט, כמה מילים שהוא כתב לי בזמן נשארו חרותים בקירות שלי, מילים כגון
כמו קזנובה שכתב את מילותיו על זחוכית של חלון בוונציה
my angel has arrived
,
,