לפני 10 שנים. 7 באפריל 2014 בשעה 15:54
היום קיבלתי חוזה לכתוב ספר של 300 דפים
לפני שנה כמעט...עמדתי לבדי תחת קורת גג של אחותי, מזרן על הרצפה, בלי כסף בלי כוח ורק מחשב כדי לתקשר לארץ
לא היה לי עתיד, לא היה לי מקום, לא היה לי כלום...מלכת הכלום...
אחותי נחספה כנוראה אלי, חמוצה כמו מלפפון אחרי ש54 שנה, הייתה יחר דבר ביננו. אחי היה רגיל אלי...קרא נורא גם הוא ואימי עוד יותר...
לא שצריך היה לעמוד ולבכות על עצמי אבל פשוט, שאלה עלתה לראשי : אין קמים ממצב שכזה...
יום אחד, הפסיכולוגית שלי אמרה לי : את תצליחי לקום מכל מצב...בכוחות עצמך, תצליחי בכל דבר שתרצי...
ידעתי שהיא לא תגיד דבר שכזה בחינם..הרי היא הייתה האמא האמיתית שלי....
היא צדקה...
המשך יבוא