סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 10 שנים. 7 באפריל 2014 בשעה 16:38

באל על ...אז מה לעשות עם זה ?

להביא את המאהב המופלא שלי לכאן על חשבוני ולחזור על הלילה הזה ...האם אפשר לחזור על דבר שכזה ? האותם המיים אף פעם לא זורמים אף פעם על אותו מקום

או שהייתי מביא את בעלי הראשון החולה בסרטן עם כל דבריי האחרונים מישראל לכאן ? ולסגור את הפרק פעם אחת או לסופי ????

אני עוד צריכה לכתוב שורות על הלילה ההוא

נגמר לי המעגר של האהבה והערצה...אין לי את זה יותר בתוכי כמו לפיד בואר

מה שכן בואר זה הצוריך ללמוד ולצור

גברים הפסיקו לעשות לי את זה

אהבה כנל...

ההן זוג שלי אומר love is what makes the world go round

והוא צודק...והוא אוהב אותי עד אין סוף ...גמני אגב ...בדרך שלי

לכן רציתי לביא את המאהב המופלא שלי...עוד פעם אחת...אבל המיים לא זורמים אף פעם.....

אחרי מה אני רצה?

llulu​(נשלטת) - איזה מתוק אתה ....
לפני 10 שנים
llulu​(נשלטת) -

הינה בשבילך יפה שלי
לפני 10 שנים
דון ואןרוד - את ראויה להערצה.

)
לפני 10 שנים
א-דום​(שולט) - אם לא בא לך על גברים אז למה להביא את המאהב? אם בא לך על נשם תביאי מאהבת. אם לא זה ולא זה. אולי תבואי לביקור בישראל? קצת לנשום את האוויר פה. לראות נופים ואנשים? להביא את בעלך? אם הוא יקר לך? איזו שאלה? בוודאי.
לפני 10 שנים
llulu​(נשלטת) - בא לי בעיקר להיות בריאה...
גססתי באפריקה...מלריה כמעט הכניעה אותי. אבל אהבתי את המקום ...עד מוות אפשר לומר
אף פעם לא אשכח את היום הזה שאבתי את קונגו...היה סופת בוקר, מבול טרופיקאלי של גשמים...ונחתתי בצרפת קפועה מלאה קרח ושלג...איזו קפיצה יותר רחבה אפשר לבקש מאלוהים
אבוא יום אחד עם בעלי.על מנת שיריך את האוויר הקדוש והמשוגע של הארץ
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י