לפני 18 שנים. 15 באוקטובר 2006 בשעה 14:53
מוכרת לכם ?
אני פוחדת לאבד את המבט הפראש שלי על החיים
את המבט התוסס
את הרישרוש פנימי
כל פרידה הורגת לי כוכב בעניים
נישאר שם אני מקווה היוניהרס
את הפליע
את הכעס הקיומי
אנרגיה
עצב הוא המחיר של כל תשוקה
סופה מחזירה אותנו לפינת הבודדים
לתחום המחצית
עד שטעם השלווה, ללא ציפיות
תחזיר אותי לנקודת 0
שכחה