אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 17 שנים. 12 בנובמבר 2006 בשעה 3:04

שמעתי אותו מתקרב אלי
"תראי לי את שדייך לפחות " ובלי לחכות לאשורי מושיט ידיו ומתחיל ללטף
" ד.! תבוא ...תרא כמה הם עדינים...משי " צועק לעבר חברו שעדיין היה מחובר למחשב שלו בסלון.
לא ידעתי שדיברו כבר עלי "היא צריכה סשן נכון!" נאמר בינהם קודם לכן "כן, לדעתי גם" היה תשובתו כמו אבחון רציני של רופא מתפל
עם א. היה מעונין בשדיי, ד. התרכז על ישבני כך שהסמיכה היתה מכסה את ביתני בלבד.
ההפתעה והליטוף מרדימים אותי עדיין ומנתרלים את הכוחות שלי להתנגדות. עדיין האישה הפסיבית גוברת עלי וממלמלת בלבד כמה מילות מרד.
"לא...תפסיקו...אני רוצה לישון" גם ביישנות ...הראש שלי עדיין לא כולתת ץץץעד שאחד לוקח חגורה ומתחיל להנחית עלי מכות מצלצלות
פתאום מתעוררת מהכאבים הקלים ומתחילה לנסות לעדוף אותם
"תפסיקו! "
"תרימי את התוסיק" אומר א. ונועץ יד על ביתני
"לך תזדיין !" יותא מפי בלי שליטה

המשך יבוא


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י