המתת השור

זעקות של אוהבים
הם כמו אלה של הברבורים...הם רק זעקות ולא מנבים בהחרך את הסוף
יש משהו דרמתי בטון, ישר מן הלב
אבל הם נעלים כמו הגילגולים של המיים ....עשו רגע קמט על פני החלל הסוער מעט ועפים חזרה לשחכה ברגע שהאוהבים מצאו את הזרעות של אחד והשיני חזרה
צירי לידה, לירים ללב , צרות פוריוזו והמוזיקה - אחרי רגע - מתחילה שוב לנגן.
איזה מגיה יש בהתאהבות של אדם באחר. אין הסבר זה עובד לא עובד...הם עוברים על פני האלה שיושבים על הדשא
אדישים לסובבים
אך משאירים תמיד לסובבים להם
זכרון של עצב קל או הרמוניה
ורק הסערה יודעת את חוקם

אני שמעתי שוב ושוב בקריירה שלי של אדם מייעץ לאחות בוכה או לחברה דוממת אך, תמיד נוכחתי להבין שהאוהבים חיים בזמן אחר, את זה שלהם