המתת השור

הוא עושה אתזה כי הוא יכול
יש לו את הכוח
והוא משתמש בו

הוא גבוה, פנים ארוכות גוף כבד. שיערי על כול הגוף כולל תחת גדול שנותן אליור כמעט של אישה במותניים.
הוא על המיטה, על ארבע, אחרי זיון התחלתי של האצבעות שלו בתחת. כואב לו כל כך שוא גונח ומזיע. אבל אינו זו כי המאסטר ציווה עליו לא לזוז. הוא צייתן העבד הזה. הוא גדול וגברי, עם עיניים מעט עצובות...אבל הוא ללא מרד ונכנס תחת שליטתו של המאסטר שלי בלי לצייץ מילה. הוא ניקה את כול הדירה. שעות. ואחר כך כפרס קיבל את הזין של הדום בפה, עמוק עד כי, כמו אישה, עד הגרון.
אני משתכלת על מבנה גופו של הדום, שרירי כמו רקדן, עם הזיין שנבלע בגרונו של העבד. והוא נהנה מן המציצה כמו מלך סבעה. מציצה של רומאי דקדנטי.
אחר כך, מסובב אותו ומתחיל לחפור בתחת שלו. פלוג קודם, ואחר כך אצבעות כאשר הוא החליט שהוא רחב מספיק.
אני החלטתי להשאר מחוץ למשחק ויושבת בצד, עירומה אחרי מקלחת. אני מתבוננת בתאבון של לביאה על הגבר שלי מתעלל בעוד גבר, כאילו היתה הצינה הטבעית ביותר. אבל מאופנתת על ידי החוסר הביישנות שלו, על התאווה המינית שלו.
על ארבע הוא מציב לו, מתקרב, ממקם את עצמו ובמכה אחת, כאילו נמשך לירח של לילה לבן, חודר מכה אחת בחור של העבד.
הוא גונח מהנאה. העבד צועק מהכאב, אבל הוא ממשיך לחדור עמוק, בלי להתחשב עכשויו.
אני רואה את התנועות הקלות של מותניו, את שרירי התחת הכובש: הוא מזיין אותו ואומר בטון רגוע : " את...תעמדי על ארבע גם...ותחכי"

אני מופתעת מהפקודה....אבל כאילו גופי היה נתון לתנועה חוץ רצוני, מוצאת את עצמי בדיוק כמו שהקול שלו צווה : ליד העבד הגדול, הנשי מעט, לבן ושיערי ...גמני תחת מורם, עגול הגבותיי עומדת שקטה, מחכה לשימוש. איני כבר יכולה לראות מה שהוא עושה לו. איני כבר יכולה להחליט על גורלי. הפכתי לעבדו, הפעם בוורציה נשית.

הוא מזיין אותו זמן ארוך. אני שומעת את כאבו. אני שומעת את תענוגיו. אני רק מקרבת אצעותי אל הלחי של העבד על מנת לנחמו בכאב. זה בלבד, איני יכולה לעזות כי אני יודעת שאני התחת הבא בתור.
הקורבן הרוצה בקורבנותו.
הדום שלי יוצא מן החור הגברי, עוזב את התחת השיערי ומתקרב אלי. מה הוא גם יחדור בי בתחת ?

לא...אצבע אחת הוא מכניס בי. יורק מעט על החור כדי לעזור ומתחיל לחפור. אני כל כך רגילה בגודלו שמה מאחור שאיני וכמעט לא מרגישה קלום. רחבה אני כבר. חור מאולף. חור גדול והוא יודעה אתזה...כי כבר כמה אצבעות בפנים ....
תנועה סיבובית פטעומית מוצאת מגרוני צעקה של כאב. הבטן כמו נקרעת קצת. לא מספיק. הוא שוב יורק ולאט, מחליט שכול היד שלו צריכה לכבוש את החור.
אני זזה מעט אבל מקבלת סטירה חזקה על הלחי " תעזור לי עבד!" והגבר הצייתן פותח אותי בפני המאסטר לגמרי, מחזיק את התחת פתוח על מנת שהוא יוכל לחדור עמוק.
עמוק יותר נכנסת היד וקורעת אותי. תורי להזיע ולעבד קונטרול תחת הכאב. כאב לא כסכין, כילד שרוצה לצאת מהחור של התחת.
היד של העבד מחזיק אותי חזקה והמאסטר חודר עד הסוף. עוצר לרגע. אני מושיטת את היד. רוצה לדעת למרות הזעיה שנפלה על עיני המונעת ממני לראות בברור. אז היד שלי ממשמשת שמה מאחור לבדוק עם הוא לגמרי בפנים, אם הוא פתח אותי סופית. אני נוגעת בעצם של הזרועה. ההשאר נבלע כבר בפנים. יד שלו בתוכי כאילו הוא חתך אותי לשנים : התחת שלי הוא כבר שייך אליו. הנשמה שלי היא, יצאה מהגוף. אני נטויה בכאב כמו חתיחת בשר : חור ענק שבוי להנאתו.
כך המאסטר השתמש בנו אותו לילה : אנס את החור של שני קורבנותיו
כאילו קאליגולה.