"על תחששי ....אני תופעה חולפת " לוחשת לה באוזן.
נסיתי לנגוע בה
"היא דו-מינית...היא רוצה אישה..." אבל כש אני מקרבת את היד אל העור שלה, ככתיפה חומה, היא נרתעת, לא רוצה במגע שלי, בוכה בשקט.
אני מבינה שלא המכות, לא ההצלפות, לא הקול הרם של אדונה מביא אותה לכך, אלא הקינאה. הוא דיבר על זה קודם וזרק הערה תרם שנפגשנו : "קינאה תיהיה לה עונש הולם לאברה שלה " אמר לי בחיוך קל. אני יודעת את נשיקת הקינאה. הרגשתי אותה בעבר כמו בעירה מבפנים. אף אחד לא מוכן להתחלק עם האהוב\ה כאשר לפיד האהבה עדיין חיי. אקט של נתינה קורע, ועם בוצעה באכזריות אף ברכות, התוצעה היא כמו מיים התוקפים את ההר - בסוף הופך לחימר ונופל.
"תגשי לספה שפחה" הורע לה הדום ,ותפתחי את הרגליים לאורחת" היא נגשת ראש למטה ועושה מה שצוו לה בבישנות מה, הפנים מכוסות בשעיר המסולסל. הוא לוקח אותי בזרוע, סוחב אותי לכוון ארוותה ומרה לי אותו "נכון הוא יפה .....תלקקי!" אני יודע שלא ממש היא רוצה. הוא יודע גם. אני מתבוננת בעור הסתן, רואה את הכחול הוורידים והשפתיים, חום גם הן, מקופלות קלות כמו בצק רטוב, פלחים עדינים של פרי חי. איך לאכול את הפרי הזה ...שאינו מעניק את עצמו ברצון אלא נישאר מוסתר מה, עוד לא פרח או מבצבץ מחשק. אני קרובה לו. קצה הלשון מתחיל לרפרף עליו כמו אוויר חם ובנגיעה, מגיב וכמעט. אז לשוני מעז יותר, מצייר לאורכו פס לח ומשאיר כעין ברק עדין על השפה הרכה.
חודרת יותר, מגלגלת סביב הדגדגן שריר קטן הבולט עכשיו תחת החשק הנלבה. היא אינה מחליתה כבר. ארוותה עוקב אחרי לשוני כאשר העגן מתחיל לנוע ביחד עם גניחותיה. ידי מושתת לחזה העדין. היא מתמסרת עכשיו , חייה סקרנית כמו אחרי חציר תריא. אנחנו יחד שפתיים וורודים וארוותה נעולה בליטוף נשיקה. אהבה של אישה לאישה. אילוף של עלה ורוח חם. השקט אינו זז בחלל על מנת לא להפריע. אך השקט יותר מדי לאדון הזכר. הרי הזכר הסיג את מטרתו : הכלבות חתמו ברית תשוקה עכשיו, נעולות בעמצן לעצמן.
"באוי שפחה" ומושך אותי בשעיר. תורך הגיע... תעלי את על הספה. את על ארבע. אני אגלה לך משהו הערב. ועודי הלשון שלי בחוץ, אני מובלת שם ראש לכוון הקיר.איני חושבת על מה יהיה גורלי. על ארבע, לא נוח לחשוב. ושמועת את הפלסטיק של כפפות סוטרות מסביב אצבעותיו.
"הגעיה זמן לרחוץ כילים" אני חושבת אך ללא זמן תגובה, השפחה שוקולד יושבת מאחריו כאשר הוא יושב מאחוריי. את הולכת לחתוף עכשיו ...מה לחתוף? נשימתי עולה בקצב...וכעין תשובה לשאלה פנימית שלי, עיניים פונות לתחת שלי, אני מרגישה אצבע דוחפת בתוך בשרי.
" לא...לא שמה" אני לוחשת. " עוד איני מוכנה...התשובה בא בזוגות עכשיו " תחפי לי את היד שפחה...עמוק...היא אוהבת אתזה....3 אצבעות...אני לא מאמינה..לא רוא כלום, מרוכזת בתחת הנחדר שלי על ידי דבר שמרגיש כעיו חוד החנית..רוצה ? לא רוצה? המוח נשהב בחור שמה ? רוצה אותו יותר עמוק? רוצה לדחות אותו...התחת שלי מפעיל את כל שריריו או כתוצאה היד נשארת עוד יותר תקועה "תדחפי אותי " הוא צועק לשפחה ולוחצת עם הרגל . אני צועקת. משהו בולע את היד הזה פנימה, בעינוי אדיר, בעונג משגע, הוא חופר לי עכשיו כמו אוכל לי את הבטן. אני זוכלת, פנתר פצועה . זעה כבדה מרתיבה את גבותיי כי אני מבינה שכל הגוף מכוסה במיים שלי. היד ממשיכה לחתוך אותי פנימה...אני צועקת אך לא אומרת עצור לא, להפתעתי אני חושבת עוד....ובורחת קדימה עד שהמצח נתקל בקיר. אין לי מקום לברוח אך אין זה חשוב עכשיו. יד כבשה אותי....נכנסה עד לסוף יעדה...שמה בבטן האישה, צועקת מכאבה, מלאה , פרטנרית ...היא בעלה אותה בתאוותה הגדולה ובוכה מכאב כי עוד, היא רוצה עכשיו.
אם ההפתעה לא הייתה לה שלמה, היא הייתה שמה לה אצבע על הקליטוריס, משחקת איתו קצת ומתפוצצת מהנאה עד סוף דעתה....עד שיגמר הזרועה בפנים, שם עמוק בתוך התחת שלה
