👑
פעם, לפני שהכרתי את עולם השליטה, לא חשבתי שיש קשר בין שני הדברים. יותר נכון, לא תיארתי לעצמי עד כמה הקשר הוא חזק.
אחרי שנכנסתי לעולם השליטה, מודה, לקח לי זמן להבין עד כמה הקשר הזה הוא ישיר. לא יכולתי להאמין שנשלט באמת יכול להתמכר עד כדי אובדן חושים. ראיתי את זה כמשחק של שני הצדדים שבסך הכל נהנים מהתפקידים שלהם (למעלה/למטה) ותו לא.
עונש ההתעלמות היה בשבילי כלי לרסן או להעניש על מה שלא היה מקובל מבחינתי. כשהעבד שלי רשם לי שהעונש היה לו קשה מאוד ( נתק בתקשורת לסופ"ש) התקשתי להבין את המצוקה שלו. מה כבר קרה? לא היינו בקשר יומיים, אז מה? מה כל כך נורא בזה? באמת שהיה לי קשה להבין זאת. עשית משהו רע, תרגיש מה זה להיות בלעדיי. היה נראה לי היגיוני ומתבקש בסה"כ.
אך ככל שהתקדמתי בסצנה, חוויתי שליטה על כמה וכמה נשלטים ונשלטות והבנתי עד כמה הקשר בין התמכרות להתעלמות הוא הדוק ולא ניתן להפרדה. הבנתי שעונש ההתעלמות הוא קשה מנשוא עבור נשלט אמיתי וטוטלי והפסקתי להשתמש בו. לא יודעת מה נשלט צריך לעשות כדי שאשתמש בהתעלמות. זה כמו להתעלם מילד או חסר ישע שבוכה וזקוק לי. כך אני רואה את זה.
אימצתי לעצמי עונשים חינוכיים, עונשים מעצימים ובונים גם אם הם קשים וקשוחים אבל בשום פנים לא כאלה שמרסקים את הנפש.
הלא מלוא האחריות על נפש הנשלט/ת מוטלת על השולט/ת?
המלכה ליסה♥️👑♥️
