שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

SweetiePie

הרפתקאות שקרו, ושהייתי רוצה שיקרו.
לפני שנתיים. 24 ביוני 2021 בשעה 18:41

שיחקתי עם כל הצעצועים שהיו לי במגירה.

לא מספיק. לא מה שבא לי עכשיו.
אני מתגעגעת אליך, לדרך שבה אתה ממלא אותי, לחוסר השליטה, לכאב. הגוף שלי צריך אותך, והוא לא רוצה להתפשר על משהו אחר.
אבל אני רוצה לגמור.
אז אני צריכה למצוא משהו אחר, לא צפוי... לעבוד על הגוף שלי, שלא יבין מאיפה זה הגיע לו.

הלכתי למקרר. זכרתי שהביאו לי במשלוח קישואים ענקיים.. עכשיו כשאני רואה אותם, אין מצב שהדבר הענק הזה ייכנס בתוכי, נכון?
אבל זה מה שיש, זה או כלום, ואני נואשת.
הקונדום בקושי עלה עליו, ולקח זמן לכוס המסכן שלי להתרגל.. אבל הוא נכנס. הרגשתי כל כך מלאה, והקור.... כל התחושות השתלבו יחד, וזיינתי את עצמי לדעת.
גמרתי, חזק. סוף סוף.
ולא שכחתי לבקש יפה לפני, ולהגיד לך תודה אחר כך.
אני זונה מחונכת, אחרי הכל.

לפני שנתיים. 20 ביוני 2021 בשעה 10:08

בזמן האחרון הרבה מהפנטזיות שלי הן להיות במרכז מעגל גברים.

מסתכלים עליי, נוגעים בי, מאוננים עליי.

בכל כיוון שאני מסתכלת יש זין קשה שמחכה לתשומת הלב שלי, למגע של יד רכה או לשון רטובה.
ידיים מלטפות בכל מקום.

זרע חם שמכסה אותי, נוטף מהפנים שלי אל החזה, הירכיים, מתייבש עליי לאטו כשאשכב שם, מרוצה ומותשת.

לפני שנתיים. 13 ביוני 2021 בשעה 6:45

ראית אותי הולכת לקראתך ברחוב.

היית עם כמה חברים, והמבטים שלנו הצטלבו לכמה שניות ארוכות. ראיתי אותך בוחן אותי מלמעלה למטה.
רציתי לעצור אותך.
הנחתי שאתם בדרך לבית של אחד מכם לבלות קצת, ותהיתי כמה קרובים אתם, ומה היה קורה אם הייתי מציעה להצטרף, לספק קצת ...בידור.
הייתי הולכת איתכם, במרכז החבורה, נשארת שקטה וביישנית ומחייכת. עד שהיינו מגיעים.

אני מסתובבת ומסתכלת לך ישר בעיניים. מתפשטת לאט, נותנת לכם להתרגש מכל סנטימטר עור שנחשף, מתענגת על המבטים הנעוצים בי, תוהה מי כבר מתחיל להתקשות מהמחשבה על מה שעומד לקרות.
אני שוקעת אל הברכיים, ומסמנת לכולם להתקרב עד שאתם במעגל סביבי, הפנים התמימות שלי מסתכלות למעלה במתיקות כזאת, שאתה תוהה אם כל זה באמת עומד לקרות.
ואז אני מושיטה יד אל החגורה שלך. פותחת אותה, ומורידה את הרוכסן. אני מושכת את התחתונים שלך למטה לאט, מרגישה את הזין הקשה שמחכה לי, ורגע לפני שהוא נחשף אני מסתכלת מסביב, ומחייכת.
"תעזרו לי? זה הרבה רוכסנים"
אני מחכה לראות שכולם הבינו, ומסתובבת חזרה אליך. מכנסיים נופלים אל הרצפה סביבנו, אבל אני מסתכלת רק עליך. העיניים שלך מלאות תשוקה והפתעה כשאני סוף סוף מחליקה את התחתונים שלך אל הרצפה, ואתה מרגיש את היד החמימה שלי אוחזת בך בעדינות.
אני מקפידה להסתכל למעלה אליך כשאני רוכנת קדימה, ומכניסה סנטימטר אחר סנטימטר של הזין שלך לפה שלי.
אני לא מתגרה, הפעם. אני צריכה אותך קבור בגרון שלי ולא אכפת לי משום דבר אחר. היד שלי משחררת אותך כדי שאוכל לבלוע את כולך, ואני מושיטה את שתי הידיים לצדדים, מחפשת את החברים שעומדים לצדך תוך כדי שאני מתחילה לרדת לך באמת.
המעגל מתהדק סביבי, אבל אתה כבר בקושי שם לב. אתה מרוכז רק בתחושה של החום הפועם סביב הזין שלך, הלשון שמחליקה עליך, הגניחות שלי כשידיים אחרות אוחזות בחזה שלי, בגרון, בתחת.
ואז הכיף מתחיל באמת.

לפני שנתיים. 5 ביוני 2021 בשעה 19:43

ידיים. 
על הבטן שלי, על הפנים, צובטות לי את הפטמות, מלטפות אותי, פותחות לי את הרגליים לאט.
אני רוצה מעגל אנשים סביבי, ידיים רבות מספור מרפרפות, מועכות, מושכות, חונקות, חודרות, מענגות.
להרגיש הכל, מכל הכיוונים. ללכת לאיבוד באינספור תחושות שיציפו אותי...

לפני שנתיים. 29 במאי 2021 בשעה 15:13

ישבתי עם הבוס שלי על הספה בעבודה, היד שלו מתקרבת לאטה אל הכתף שלי תוך כדי שהוא שואל אותי אם לא מפריע לי לשכב לנוח בחדר עם קירות זכוכית.

איך הגעתי לשם?

אה. כשהייתי סטודנטית עבדתי בספרייה. זו הייתה עבודה נוחה, והכי אהבתי כשהיו שולחים אותי לעשות עבודות פנימיות בסניף האהוב עליי, כשלא הייתה קבלת קהל.

אחד המנהלים היה עושה סבב בסניפים פעם בחודש, לראות שהכל מתקתק. כשהיינו נפגשים היינו מפלרטטים קצת, כמה שהיה אפשר כשיש עוד אנשים בסביבה. רמזים קטנים, יד שמשתהה על הכתף קצת יותר ממה שמקובל... ואז פעם אחת הודיעו לי שהוא אמור להגיע לבדוק את אותו הסניף שאהבתי, ביום של העבודות הפנימיות.

לא ידעתי מה לענות על השאלה שלו. פלטתי "לא" מהוסס, מסבירה שכשאין קוראים אין ממש מה שיפריע.
היה נראה שהוא נהנה מהמבוכה שלי. "ואם היו קוראים, שהיו מסתכלים עלייך נחה, איך היית מרגישה?"
"דווקא...", התלבטתי כמה לחשוף על עצמי. "דווקא לא היה מפריע לי. אין לי בעיה שמסתכלים עליי." חייכתי, מרימה יד אל הפנים, חצי מתביישת בעצמי על מה שאני חושפת בפניו.
הוא היה נראה מופתע, אבל מרוצה. "טוב לדעת. אולי נארגן אירוע, נמכור כרטיסים." הוא צחק, והיד שלו התקרבה אלי עוד קצת. "אני בטוח שהרבה אנשים היו מוכנים לשלם כדי לראות אותך במיטה... כלומר, בספה."
הסמקתי.
הוא הזיז את היד עוד טיפה, והתחיל לשחק לי בשיער. "את ממש יפה, את יודעת?"
נשכתי קצת את האצבע שלי, מסמיקה עוד יותר. משכתי בכתפיי.
"נראה לי שאת יודעת. נכון?"
השפלתי מבט, והיד שלו החליקה על קו הלסת שלי, עד לסנטר. הוא לחץ בעדינות כלפי מעלה, עד שהעיניים שלי פגשו בשלו. המבט שלו בער.
הוא נישק אותי, בעדינות, מעמיק את הנשיקה לאט לאט. "רציתי לעשות את זה מאז הפעם הראשונה שראיתי אותך", הוא לחש כנגד השפתיים שלי.
הלשון שלו ליטפה את שלי, רקדה איתה, וגנחתי לתוך הנשיקה.

נראה שזה מה שהוא חיכה לו, כי הוא מיד ירד מהספה ורכן לצדי, יד על כל אחת מהברכיים שלי. הרגשתי את האצבעות שלו מטפסות במעלה החצאית שלי, מנסות לאחוז בתחתונים כדי למשוך אותם למטה. ומנסות.
"ממממ", הוא המהם כשהבין. "בעבודה בלי תחתונים? שובבה."
ובלי מילה נוספת, הוא הרים את החצאית שלבשתי וקבר את הפנים שלו בכוס הרטוב שלי. מלקק, מוצץ, מלטף אותי, הידיים שלו מחזיקות אותי במקום, הפה שלו מטריף אותי.
ברגע אחד הוא משך את עצמו למעלה, מנשק אותי עמוקות ולוחש שהוא רוצה אותי.
אני מצחקקת קצת. "למה אתה חושב שבאתי בלי תחתונים היום?"
האנחה שלו מרעידה אותי. הוא פותח את הרוכסן ותוך רגע אני מרגישה את הזין שלו מתחכך בי, חם וקשה. מחליק בין השפתיים שלי, ממלא אותי. שנינו עוד כמעט לגמרי לבושים, והוא דופק אותי בחצי שכיבה על הספה, מושך אותי אליו חזק.
ואז הוא הפסיק.
"בואי, נעשה עוד סיור."

הוא הושיט לי יד ומשך אותי לעמידה, מוריד לי את החולצה והחזייה ומתפשט בעצמו.
הוא דפק אותי על כל משטח אפשרי באותו יום.
ליד החלונות הגדולים ירדתי לו, לאט וביסודיות כמו שאני אוהבת. הוא שאל אותי אם גם לחבר שלי אני יורדת ככה, ואם הוא יודע איזה מזל יש לו.
באזור הלמידה הוא השכיב אותי על שולחן וחדר אליי בקצב משגע, ובזוית כל כך מושלמת שלא יכלתי להתאפק וצעקתי, שוכחת שיכולים לשמוע אותנו בחוץ. הוא לחש לי שוב כמה אני יפהייה, מספר לי, בין גניחות, כמה הוא נהנה לקבור את עצמו בתוך הכוס החם והרטוב שלי.
בפינה האהובה עליי הוא זיין אותי בעמידה, כשאני נשענת על המדפים. שאזכור את הזין שלו כל פעם שאעבור שם, אזכור את התחושה שלו קבור עמוק בפנים, יד אחת מייצבת אותנו והשנייה מועכת לי את החזה.

בסוף חזרנו לדלפק. הוא ננעץ בי שוב, מילא את הכוס המתוק ונואש שלי כשהוא כורע מעליי, דופק אותי חזק ועמוק ומהר, תופס לי את המתניים שלא אזוז, שאשאר בדיוק שם ובדיוק ככה, עד שהוא התפרץ בתוכי.. ממשיך לפמפם עד שרוקן את הטיפה האחרונה עמוק בפנים. הוא יצא, לאט ובזהירות, והסתכל עליי שוכבת שם. שרועה על הרצפה מאחורי הדלפק, רגליים פתוחות, הזרע שלו נוזל ממני לאט.

"את מהממת." הוא נשאר דומם עוד כמה רגעים, ואז הושיט אליי יד. "השיבוץ הזה שלך", הוא אמר, עוזר לי לקום. "ואולי מדי פעם אני אגיע לבדוק שהכל בסדר..."

לפני שנתיים. 22 במאי 2021 בשעה 7:44

למדתי להשמע נואשת,
כשמבקשים ממני.
אני יודעת להעמיד פנים, וגם להביא את עצמי למקום המשתוקק זה, להכניס את הגוון הרעב לקול שלי כשאני מתחננת.

אבל איתך, אני לא צריכה לעשות כלום.
הרעב שם, תמיד.
אני נואשת לזין שלך.
כשהוא קרוב, כשהוא רחוק, כשהוא כבר בתוכי, גורם לי לצרוח...
אני רוצה עוד, ועוד, ועוד. רוצה את הזין שלך בכל החורים בבת אחת, על השפתיים והעור ובתוך הכוס הרטוב שלי ופותח לי את התחת.

וזה לא רק בגלל שהוא מושלם (אם כי, וואו, איך שהוא מושלם 🤤).

זה בגלל שהוא
שלך

לפני 3 שנים. 15 במאי 2021 בשעה 15:38

"דאדי, אני..." התחלתי, מהססת. הקול שלי ירד ללחישה, נאבקת בעצמי.
"אני... צריכה לכאוב. בבקשה."

דממה.
קמת.
הנמכתי את הראש, נבוכה. לבד.
ואז היד שלך ננעצה לי בשיער, תופסת אותו חזק. משכת אותי אל קצה המיטה, ואני זוחלת על ארבע, מנסה לעמוד בקצב. הראש מתרוקן מהכל חוץ מהצורך לעקוב אחריך, לציית.
אתה מושך אותי לעמידה, גורר אותי מהשיער למסדרון, ולוחץ אותי אל הקיר.
היד שלך נוחתת על התחת שלי פעם. פעמיים.
"כאב, הא?" אתה נוהם לי באוזן, תוך כדי ספנקים. "את צריכה כאב, זונה קטנה שלי? אז זה מה שתקבלי."
אני גונחת למשמע קולך, המילים שלך ממלאות אותי בציפייה, בריגוש, בהקלה.
ואז אתה מטה את הראש שלי אחורה בחדות, היד השנייה שלך צובטת את הפטמה הימנית שלי ומושכת אותה למעלה. אני עולה אל קצות האצבעות, מנסה להתחמק מהכאב הפתאומי.

"לא, קטנה. למטה. רגליים על הרצפה."
אני מיבבת ברכות, אבל מצייתת.
עוד נהמה. "ילדה טובה".
היד שלך מכה בי שוב, הפעם על אותה פטמה שלפני רגע צבטת. ושוב. ואז בשד השני.
אני גונחת כשאתה דוחף אותי אל הקיר ומנחית עוד כמה ספנקים מכוונים היטב על הישבן שלי, ואז צועקת כשהראש שלי נמשך אחורה, ואתה חוזר להתעלל לי בציצי. מכה וצובט ומושך. אני נלחמת להשאיר את שתי הרגליים על הרצפה, לא לזוז, אבל זה כואב, דאדי זה כואב.
"כן, ילדונת. זה כואב. מרגישה את זה? דאדי הולך להכאיב לך עוד קצת, אז לא. לזוז." שתי המילים האחרונות מודגשות על ידי סטירה חזקה, אחת על כל פטמה דואבת.
אני מיבבת שוב, חסרת אונים אל מול הגוונים השונים של כאב שמציפים אותי. ההכרה שלי טובעת בצורך להיות ילדה טובה בשבילך, שתהיה גאה בי. לא לזוז.
"יופי, קטנה. עכשיו תפתחי רגליים."
הרגל שלך מחליקה אל בין שלי, עוזרת לי.
"יותר רחב. עוד."
"ככה."
כאב חד בכוס גורם לי לצעוק שוב.
"כן, זונה קטנה. בדיוק ככה."
הכאב חוזר. הדגדגן שלי פועם כשהיד שלך מצליפה לי בכוס, שוב, ושוב. אני מנסה להישאר במקום, רגליים פתוחות לרווחה, לא לזוז.
"כן, סוטה קטנה. דאדי יגרום לך לכאוב. תתנהגי יפה בשבילי."
ופתאום זה מפסיק. אני נשארת במקום, נאנקת חלושות, פשוקת-איברים על הקיר. היד שלך עדיין בשיער שלי, מחזיקה אותי חזק. מייצבת אותי.
"בואי, שרמוטה."

אתה מוביל אותי לסלון ומכופף אותי מעל מסעד הספה. מוריד עוד כמה ספנקים על התחת הוורוד שלי, לפני שאני מרגישה את קצה הזין שלך מתחכך בי.
"תיפתחי בשבילי, מותק. תהיי חור טוב בשבילי."
אני מפשקת רגליים, מרגישה את הזין הקשה שלך מפלח אותי, יד אחת דוחפת את הראש שלי לתוך הספה, השנייה נוחתת על הלחיים הרוטטות שוב ושוב, ואתה חודר אליי, שובר אותי. הקול שלך מגיע לאוזניי, מאומץ.
"אחח, כן. איזה חור טוב. את החור הכי נהדר שיש."
אתה דופק אותי עוד קצת, ויוצא בפתאומיות. אני מתפתלת, ריקה ונואשת.
אתה מרים אותי אליך בחדות, מחזיק אותי כנגד החזה שלך. היד שלך בשיערי מקבעת את הראש שלי אל הכתף שלך, שלא אוכל להסתתר.
יד שמאל שלך נוחתת שוב על הציצי שלי.
"מי ילדה טובה?"
אני מיבבת, כמעט בוכה. "אני".
עוד מכה, ואני צועקת.
"נכון. מה את?" הקול שלך יציב, סמכותי.
"אני ילדה טובה"
עוד מכה.
"שוב."
הקול שלי מקונן,שבור. "אני ילדה טובה".
עוד סטירה.
אתה מכריח אותי לומר את זה שוב, הכאב שוטף אותי. ושוב. ושוב. עד שאני מאמינה בזה.
אתה מכופף אותי חזרה אל הספה, תקיף אבל זהיר. האצבעות שלך מוצאות את הדגדגן שלי ומעסות אותו בגסות, ואז חודרות לתוכי, באותה עוצמה שהזין שלך דפק אותי קודם.
" את הילדה הטובה שלי. החור הקטן המושלם שלי. זה מגיע לך, זונה, אז קחי את זה. קחי את זה!"
אתה מזיין אותי מהר יותר, חזק יותר. היד שלך משחררת את השיער שלי ועוברת לתחת, פותחת אותי עוד יותר לאצבעות שלך.
אני צורחת לתוך הכריות, מרגישה הכל. הכאב בישבן ובפטמות, הכוס שלי בוער. הקול שלך עוטף אותי.
אני גומרת.
פועמת, צורחת, מתפתלת על האצבעות שלך.
אתה נותן לי לרכב על הגל הזה עד הסוף, עד שאני מתישה את עצמי.

אתה עוזר לי לקום, מושיב אותי על הספה, ועומד מעליי. היד שלך מוצאת את דרכה חזרה לשיער שלי. מחזיקה אותי במקום בזמן שאתה מזיין לי את הפה, ואז מושכת אותי אחורה, שאסתכל לך בעיניים כשאתה מאונן בפראות עד שמטח אחרי מטח של זרע פורצים ממך, מכסים את הציצים החבולים שלי, נוטפים מטה אל הבטן והירכיים שלי.

"זונה טובה" אתה נושף לכיווני, נופל לצידי על הספה. הידיים שלך מושטות אליי, מושכות אותי אליך בעדינות. 

"את," אתה לוחש, "הילדונת הכי נהדרת שהייתי יכול לחלום לעצמי. דאדי אוהב אותך, קטנה שלי. ואת טובה. תמיד תזכרי את זה.".

אתה מנשק את השיער שלי, הלחי, השפתיים. רך ואוהב.
הגוף שלי עטוף בזרועותיך, מוגן. הראש שלי ריק באופן מופלא. הקול שלי שקט. "תודה דאדי. אני אוהבת אותך."

לפני 3 שנים. 8 במאי 2021 בשעה 20:15

לא תמיד יש לי מה לומר. 

 

לפעמים אני רק רוצה שתגרום לי לצרוח. 

ואם אפשר - שתביא איתך עוד חבר, שיחניק את הצעקה שלי עם הזין שלו. 

לפני 3 שנים. 1 במאי 2021 בשעה 16:34

היא חברה טובה שלי.

היא סטרייטית. 

היא תפוסה ומונוגמית. 

שלושת המשפטים שאני אומרת לעצמי שוב ושוב...

אבל היא מהממת. השיער, השפתיים, הביטחון העצמי, המתניים שבא לי לתפוס ולא לעזוב. 

וכל פעם שאני אצלם בבית. יושבת על הספה בין שניהם כשהם מדברים מעל הראש שלי. מאכילים אותי. כשהיא נותנת לי בגדים למדוד, ואומרת שהם ייקחו אותי לקנות בגד ים שיחמיא לי יותר...

כשהיא מספרת לי שהיא אוהבת להיות למעלה, ככה היא בשליטה ומקבלת בדיוק מה שהיא רוצה... 

לא אכפת לי כבר לשכב עם שניהם.

העיקר לטעום אותה. 

לפני 3 שנים. 23 באפריל 2021 בשעה 20:25

הוא התחיל איתי באוטובוס. הסתבר שהוא גדול ממני בכמה שנים, ושהדירה שלו ממש ליד בית הספר שלי.
ההורים שלי לא אהבו את זה שהילדה בת ה15 שלהם יוצאת עם מישהו שכבר לפני תקופה סיים תיכון, אז במקום להפגש בערב, הייתי מבריזה מבית ספר והולכת אליו לדירה.

הוא היה הראשון שלי, וזה היה כמו להתחיל בשיעור נהיגה ראשון עם סמיטריילר.
הוא היה גדול מהממוצע, והסקס איתו יכל להמשך שעות.
הוא אהב להפשיט אותי מהר ולגעת בכולי, להחזיק אותי חזק תוך כדי שהוא חודר אליי.
אז עוד לא הייתי מנוסה, אבל כיום אני יכולה להגיד שמאז נתקלתי בזה אולי עוד פעם אחת - הוא היה גומר די מהר בפעם הראשונה, בתוכי או בידיים שלי, אבל נשאר קשה.
ואז הכיף האמיתי היה מתחיל.

אני אהבתי אותו מעליי - לעצום עיניים ולהרגיש את הגוף שלו לוחץ את שלי אל המזרון, את הזין שלו מפלח את הכוס שלי שוב ושוב. את הגניחות שלו באוזן שלי, מדי פעם לוחש את השם שלי כאילו הוא לא מאמין שהוא זכה להיות בתוכי.
מספר לי איזה כיף לחדור אל החור החם, ההדוק, והרטוב שלי.

הוא אהב שאני רוכבת עליו.
לא עשינו את זה הרבה, כי הוא היה מגיע עמוק עד כאב.
אבל אני רוצה לספר על אחת הפעמים שכן.

הוא גמר בפעם הראשונה תוך כדי שאוננתי לו, עוד במשחקים ההתחלתיים. ואז הוא הביא קונדום, הפיל אותי איתו אל המיטה, וחדר אליי כשכל משקל הגוף שלו מועך אותי למטה, כמו שאהבתי. להיות כלואה תחתיו בזמן שהאיבר הקשה שלו פותח את הכוס הקטן והתמים שלי. מכניס סנטימטר אחרי סנטימטר של פלדה חמה אליי, עוד ועוד, עד שאין יותר לאן. ואז עוד קצת.
בסיס הזין שלו מותח את השפתיים שלי במידה כמעט לא נוחה.
הוא דפק אותי ככה במשך מעל שעה, מדי פעם מרים את עצמו קצת, להסתכל עליי. למעוך לי את השדיים, להרגיש אותי. מדי פעם נח לדקה.
בדרך כלל אם היינו מתחילים כשאני למטה, ככה זה גם היה נגמר. אבל הפעם... הפעם לא.
אני כבר הייתי גמורה, הכוס המסכן שלי מתחיל לדאוב מהחיכוך הבלתי פוסק, מלהיות מתוח ופתוח.
ואז הוא תפס אותי חזק, והפך אותנו. ניסיתי לזוז קצת, למחות, אבל הוא תפס את המותניים שלי והחזיק אותי במקום. העיניים שלו לכדו את שלי בבקשה אילמת.
התחלתי לרכב, לאט ובזהירות, מנסה לא להוסיף עוד יותר מדי חיכוך.
זה לא מה שהוא רצה. הידיים שלו תפסו את המותניים שלי עוד יותר חזק, מושכות אותי, מרכיבות אותי על הזין הפועם שבתוכי. נפלתי קצת קדימה, נשענת על החזה שלו, מנסה לעמוד בתחושות שהציפו אותי, בכאב העדין של חיכוך יתר, מרגישה את הגוף שלי מנסה להכיל את עומס היתר שנכפה עליו.
אפילו בתוך כל זה, ניסיתי להמשיך לזוז יחד איתו כמה שיכלתי. שומעת אותו נאנק, גונח מתחתיי.
מרגישה את התנועה הכי קטנה שלו בתוכי, מרגישה את השפתיים הכאובות שלי מכילות אותו שוב ושוב, את הדגדגן שלי נמעך בקצב כנגד האגן שלו, ובתוך כל זה פתאום

קפאתי. גלים עברו בי. התכווצתי לו על הזין שוב ושוב, המוח שלי מוצף בתחושות מכל כיוון, כמעט נופלת...
ובדיוק אז, הרגשתי אותו דוחף את עצמו חזק ועמוק יותר לתוך הכוס שלי, שמעתי את הגניחה שהכרתי כל כך טוב, והוא עצר. ירדתי ממנו לאט, בזהירות, בזמן שהוא הלך לזרוק את הקונדום.