הדלת למשרד שלך קצת פתוחה.
מוזר, אתה חושב לעצמך. אתה תמיד סוגר אותה כשאתה יוצא. אולי מיהרת לישיבה? או שאולי סתם - - - המחשבות נעצרות בבת אחת.
אני שרועה על השולחן שלך. ככה.
http://imgur.com/a/4ZDAxAI
אתה עומד שם לרגע, הדלת פתוחה לרווחה, היד שלך עוד על הידית.
אני מחייכת אליך ומסמנת לך להתקרב.
אתה מתעשת קצת, סוגר את הדלת מאחוריך. הולך לכיווני, לאט. מסתכל מסביב בניסיון לאתר את המעיל שאתה בטוח שלבשתי כדי לכסות את עצמי בדרך, אבל לא מוצא כזה.
הגעתי ככה.
השומרים, דלפק הקבלה, המעליות, המשרדים האחרים... עברתי בכל הבניין. ככה.
ספגתי אל תוכי את המבטים המשתאים, את הפיות הפעורים, הלחישות. ההתרגשות נבנתה בי עם כל זוג עיניים שטייל עליי, עם כל יד שירדה לסדר עוד זין שהתקשה בגללי.
ושמרתי אותה בשבילך. בשביל הידיים היחידות שיורשו לגעת בי, הזין היחיד שיזכה למלא אותי, לדפוק אותי עד אובדן הכרה.
אני נשארת על השולחן, רואה איך הבעות הפנים שלך משתנות כשאתה מבין את כל זה. המבט שלך הופך מהמום, למבולבל, למגורה, ואז לשטני כמעט. החיוך שלי גדל.
אתה חוזר אל הדלת, פותח אותה שוב, רק קצת.
הולך אל השולחן, ומסתובב סביבי לאט. בוחן אותי מכל כיוון במשך דקה שמרגישה כמו נצח, ולבסוף מהנהן לאישור.
"ילדה טובה."
אתה מגלגל את הכיסא שלך לכיוון הקיר, מתיישב, ונשען אחורה. מרים גבה לכיווני, ואומר ברכות אבל בהחלטיות, "רדי".
אני מתיישרת ויורדת בזהירות מהשולחן, רוכנת בין הברכיים שלך. הידיים שלי מחליקות מעלה, מתענגות על הציפייה. אני עוצרת רגע לפני הרוכסן ומסתכלת מעלה אליך.
אתה מחייך.
אני לא יכולה לעצור את עצמי יותר. מורידה את התחתונים שלך בדיוק מספיק כדי למשוך את הזין שלך החוצה, ומתנפלת עליו. מלקקת אותך מכל כיוון, מוצצת אותך עמוק אל תוך הפה שלי. כולך מוקף בחום, ואתה מרגיש את הרעד כשאני גונחת בהנאה. חיכיתי להרגיש אותך ממלא אותי, ולא אכפת לי באיזה חור. רק להרגיש אותך, לענג אותך, לשרת אותך.
אני מרגישה את האצבעות שלך אוחזות בשיער שלי, ושומעת אותך נוהם מעליי. אתה מושך אותי למטה, עוזר לי לבלוע אותך עמוק יותר ויותר, האגן שלך זז בתיאום, מזיין לי את הפה, ופתאום האחיזה שלך מתהדקת, אתה מחזיק את הראש שלי במקום וקובר את עצמך עמוק בגרון שלי. נשאר. עוד. ועוד. מרגיש אותי נלחצת לרגע, נותן לי להיאבק... ומושך אותי חזרה למעלה, רוכן לעברי, לוחש לי באוזן "תנשמי. ילדה טובה, זונה מוכשרת שלי... תנשמי. כל הכבוד."
אני נושמת בכבדות, פס של רוק נוזל לי על הסנטר. מחייכת.
אתה מסתכל לרגע לכיוון הדלת.
"קומי."
אני קמה. אתה תופס את השיער שלי שוב, מסובב אותי עם הגב אליך, נצמד אליי ונושך לי את הצוואר. היד השנייה שלך יורדת אל בין הירכיים שלי, מרגישה כמה אני רטובה.
" מממ..." אתה גונח לי לתוך האוזן. אני נרעדת. "שובבה. אהבת להתגרות ככה בכולם? זה מחרמן אותך? כן? ... מזל. כי עכשיו כולם ישמעו אותך צורחת."
אתה מכופף אותי בבת אחת, החזה שלי לחוץ אל השולחן, יד אחת שלך מצמידה אותי אליו והאחרת מפשקת לי את הרגליים. הזין שלך נדחף אל תוכי, חודר אליי בגסות. הכוס שלי נוטף, מוכן לקראתך, ואתה נכנס עמוק אל תוכי כבר מהרגע הראשון.
אתה לוקח אותי בדיוק איך שמתחשק לך, מול הדלת הפתוחה, השולחן שלך רועד מתחתינו. אתה נשען קדימה, היד שעל הגב שלי מועכת אותי עוד יותר למטה, והיד השנייה תופסת לי את התחת חזק מספיק כדי להשאיר סימן. אני מרגישה שאתה קרוב, ובקול חנוק מתחננת אליך, "כן, פאק כן בבקשה תגמור בתוכי, תמלא אותי בזרע רותח באמצע המשרד שלך, פאקינג תמלא את הכוס שלי בבקשה בבקשה".
אני שומעת אותך שואג, מושך אותי אחורה אליך, דוחף את הזין שלך הכי עמוק שאתה יכול, וממלא אותי בדיוק כמו שביקשתי. עם כל מטח אתה ננעץ עמוק יותר בתוכי, ואני מרגישה את החום שלך מציף אותי עוד ועוד, עד שאתה נופל קדימה עליי, מותש.
אנחנו נשארים ככה עוד רגע, נושמים.
אתה זז אחורה. מנגב את הזין שלך על התחת שלי קצת, מכניס אותו חזרה לתחתונים, סוגר את הרוכסן. מארגן כמה דברים בתיק. כבר כמעט חמש.
אני קמה לאט, מתמתחת. מסדרת את הגופיה.
אני הולכת לכיוון הדלת ונעצרת, הרטיבות על הירכיים שלי נוצצת מעט באור מהמסדרון.
"אתה בא?"
