אני מרגישה אותך בפתח.
זה מרגש, ומפחיד, כל פעם מחדש.
קצה הזין שלך נוגע, לפעמים בעדינות ולפעמים בעוצמה מרוסנת, תמיד בנחישות ולהט.
אתה פותח אותי.
מחליק קצת פנימה, ואני נמתחת סביבך.
הכאב תמיד שם, קצת. לפעמים אני עוצרת אותך, מבקשת עוד רגע להתרגל. לפעמים רק מושיטה יד לסמן לך להאט קצת. לפתוח אותי לאט, מילימטר אחר מילימטר.
תכף ארגע יותר, תשחרר אותי, ויחד עם הכאב תגיע התחושה המופלאה של מלאות. של גירוי חזק ואינטנסיבי ואסור.
אתה מתחיל לחדור לתוכי באמת, זז קדימה ואחורה, מרחיב אותי עוד ועוד, ואני נפתחת בפניך. מרגישה את הגוף שלי נכנע אל מול הזין הקשה שלך, והמחשבות שלי נכנעות יחד איתו. נופלות שדודות לרגליך, כנועות אל מול עמוד האש של גבריותך שמוביל אותן עמוק אל תוך הנליזות החבויה בהן, והדבר היחיד שאני מסוגלת לעשות זה להתחנן לעוד.
כולי שלך עכשיו, צמאה למגע שלך, נזקקת, נואשת לזין שלך שימתח שרירים שלא אמורים להימתח ויחדור עמוק אל מקום שלא אמור להיחדר.
התנועה שלך בתוכי בוערת, מציפה, מהממת את חושיי. אני מתחננת לעוד, רוצה שתציף אותי עד שאאבד שליטה, רוצה את הכאב והעונג, ללכת לאיבוד בהרגשה הזאת.
אני רוצה שתשתמש בי. אני רוצה להיות שלך, שלא תהיה בי חלקה שלא ידעה את טעמך.
הרצון הנואש הזה ניכר בתנועות שלי, בגניחות, בכל מילה מטונפת ואוהבת שיוצאת מהפה שלי בטירוף החושים שאתה משרה עליי.
אני רוצה רק שתיגע בי עוד, תמלא אותי עוד, תשלוט בי עוד ועוד ותכריח אותי להיפתח בפניך, להיכנע לך, להשתולל בפראות על הזין הפועם שלך. לטבוע בחיכוך, בעומק, בכוח שלך, בקול שלך, עד שלא תוכל לעמוד בזה יותר, ותמלא אותי בגלים של חום ואהבה. שלך.