בשעה שהאלים מתו.. נהייתי אדם

כשיהיה לי זמן,
אקלף מגופי בסכין לוהטת
את שאריות החורף הקפוא.

אולי אפצע את עורי
ואצרוב בו סימני כיעור,
כמו בכתף כושי

אולי אתקע את הסכין עמוק בכף רגלי
רגל שיש ואהיה כאכילס
אוכל אדם
(היכן את פוליכסני אחותי, היפה בבנות טרויה (הלנה זונה), המפלצת אכילס לקח אותך. שמעתי שאמא התאבדה, קפצה לים מהסירה של אודיסאוס כשאנו עולים באש)

אולי אערוף את ראשי ואהיה לטורסו
טורסו של אפולו
ורק גופי יוודע לכם מצוואר ועד
ברכיים, רק אל גופי תכמהו כאל צמא בגמל

מה שהיה פעם שלג הוא עכשיו קרח, בא אביב, אני אחתוך עם הסכין את הקרח
ואחתוך את לשוני. לשון אבן.