איני רוצה לדבר עוד
כל הגאוות הריקות נמחו ואינן
איני מרחם על עצמי יותר משאני מרחם על אחרים
איני רוצה להוכיח כלום
הזין הזקור שלי כשאני מושיט לך את ארנקי חזק מכל הוכחה
מי יפתח את עיניכם ומתי?
הורים, חברים, עבדים,
מי יפתח את עינכם ומתי?
כל מה שעליכם לדעת מתחולל לנגד עינכם ואתם לא רואים כלום.
מוכי עיוורון, ככה זה.
אני רואה הכול, את העתיד, את עתידכם,
עבדות פיננסית
עכשיו אני זקוק למה שתרגלתי כל חיי: להחזיר לי פיסות מגאוותי,
אבל הזין הזקור שלי כשאני על ארבע מושיט לך את ארנקי חזק מכל הוכחה
עבדות פיננסית
הגרעין עצמו נשחק
כבר לא עבד,
הגרעין עצמו נשחק
כבר לא כאב,
הגרעין עצמו נשחק
רק כסף
זה לא סיפור שרוצים להמשיך
"תודה על שאת מרשה לי לשלם לך, הוד מלכותך"
זה לא סיפור שרוצים להמשיך
"אני מתחנן שתיקחי ממני עוד, הוד מלכותך"
זה לא סיפור שרוצים להמשיך
"קודם הלשון" את תגידי, "כדי שתשתוק"
אח"כ ראשי, כמו תרנגולת ערופה אמשיך לרוץ ואפול לרגלייך,
שעשוע אחרון עבורך, עונג אחרון לגופי,
נפילה
מטבעות כסף מתגלגלות מגופי במקום דם
את תחייכי
לפני 18 שנים. 21 במרץ 2006 בשעה 7:28