שישי בוקר בקניון עם החברה הכי טובה - ונילית לחלוטין לצערי - אז לא יכולתי להביא עבד לסחוב לשלם ולנצל.
אז בזמן שמדדתי נעליים - ודמיינתי 50 נשלטים בשורה מלקקים את הרצפה אחריי כשאני מודדת - הטלפון נשאר בחנות.
בפתח תקווה מחכה לי דייט שיצא מירושלים במיוחד ואין לי את המספר ואת הטלפון אין להשיג עד מוצש. אבל בסוף הסתדרתי כמובן.
הדייט ה"ונילי" היה חמוד. הסיע אותי למיליון מקומות לסידורים כי אין וואיז. ובמסעדה התיישב על ארבע לסדר לי את הנעליים.
מגיע שבת. אין טלפון. דווקא משחרר. שונאת להיות תלויה! בוקר צהריים עם המשפחה חוזרת לישון קמה ומתחילה להתארגן למסיבת פאמדום.
אמורה להגיע עם חברה ונשלט. זה לא קורה. צריכה להגיע לבד. מדברת עם Vanvan duchess המדהימה שמרגיעה אותי.
מתלבשת. מתאפרת. לוקחת את השוט ושמה כתר על הראש. מוכנה. נוסעת לקניון להביא את הטלפון. חזר אליי רק ב21:00 בערב ובלי סוללה.
מגיעה למסיבה. מכינה את הטלפון ברכב. התולעת רוצה לבוא אלי אחרי המסיבה. שהוא הבריז ממנה. כי הוא פחדן נמושה בלי חוליה אחת בגוף. אבל אומץ לבקש לבוא יש לתולעת. מתעלמת.
נכנסת.
אךךךךךך.
סוף סוף בית.
אני כל כך אוהבת מקומות שבהם אני יכולה להיות 100 אחוז אני.
נכון שאני דומיננטית גם בחיים. אבל זה לא אותו דבר.
כולם מסתכלים. כמעט 190 עם העקב. אי אפשר לפספס אותי.
מתיישבת. עבדים מכל הצדדים. מנסים. מסתכלים. מתים להתקרב. מפחדים.
היה חסר לי כס מלכות. גבוה. מעל לכולם.
לשבת עם העבדים על אותו ספסל היה מגוחך לחלוטין.
ראיתי אותו מסתכל עליי. לא בטוח. שאלתי אותו אם הוא הולך לעמוד שם ולהסתכל או שהוא יתקרב אלי.
הוא התיישב יפה על הברכיים. והמסיבה התחילה.
אחריו הגיעו עוד. ביקשו לשרת. לעסות. ללקק. חלק קיבלו וחלק לא.
הצלפתי. השפלתי. הכאבתי. ראיתי אותם סופגים.
פגשתי שולטות מדהימות. יפיפיות . חזקות.
Vanvan ואני החלטנו לעשות אצלי ערב שולטות נשלטים.
ואחת היתה מיוחדת. ישר היה קליק.
ואתם...
מלקקים סוחבים מוצצים אחד לשני.
הכל.
שרנו. רקדנו. וכשהיה צריך ללכת נסענו אלי.
אני היא והתולעת הקטנה שלנו.
ערב שאף אחד לא ישכח.
במיוחד את שתי הלשונות שלהם על הדגדגן שלי. כל אחד מהצד שלו.
היא מאלפת ואני מתעלפת.
הגמירה אותי פעמיים. חדרה. ליקקה. בזמן שהוא חוטף סקשן בפיטמות והתחת שלו כבר עולה באש.
היה כיף.
לא ישנתי עדיין.
אז לילה טוב.
את שאר הדברים שהיו שם אתם לא יכולים אפילו לדמיין.
