נוסטל-בלוגי

טוב, לפני כמה שבועות פירסמתי כמה הגיגים שהיו לי ("רגע של מוזה")
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=221438&blog_id=13960
מאז הוזרם הרבה ביוב לירקון, וצברתי מספיק הגיגים בשביל פרסום נוסף, קבלו אותי במחיאות כפיים סוערות, (או רגועות, מה שעושה לכם טוב).

אז אחרי שכתבתי על הכלים בכיור שעמדו איזה שבוע-שבועיים, הגעתי למסקנה שלנקות ערמת כלים בכיור זה כמו חפירה ארכאולוגית, ממש חזרה בזמן, אפשר לזהות לפי השאריות על הכלים את כול מה שאכלנו בשבוע האחרון, וכמובן למצוא את הסכין החדה האחת שיש בבית ושבאמת תהיתם לאן היא נעלמה. סוג של שרלוק הולמס, או אינדיאנה ג'ונס, כול אחד לפי גחמותיו.

=====

היום עשיתי את אחת מטעויות חיי, הלכתי לסופר, לא אומר של איזה רשת, שלא יאשימו אותי בלשון הרע חס וחלילה, אבל אומר שזו רשת עממית. איזה טעות, כול עמחה ישראל היה שם, ולא החלק המוצלח שלו, יחד עם הילדים, או ההורים הזקנים, העממיים שלו. הבלאגן חגג, פשוט אסון. ואם זה לא ביאס אותי מספיק, זו הייתה הקנייה הכי מדכאת שהייתה לי בחיים, עוד אני מתקדם עם העגלה אני רואה איך הפועלים של הסופר, מהר מהר סוגרים את המקררים ומעברים שלמים בגלל החמץ. אני באתי בדיוק בשביל זה, לקנות כמה שיותר חמץ. לא רוצה מוצרים כשרים לפסח שעוד ישארו לי בארון למשך חודשים ויזכירו לי את החג האומלל הזה (אומלל בעיקר בגלל היעדר החמץ והכפייה הדתית המשוגעת הזאת, ואל תשכחו שאני גר בי-ם), טוב לפחות את שישיית הבירה האחרונה על המדף עוד הספקתי לקנות, שיהיה.
חוויה מחורבנת ומיותרת ללא ספק, אבל למדתי לעתיד. בעיקר שהגיע הזמן להגר מכאן, כמה שיותר רחוק, קרוב לוודאי שאתחיל עם תל אביב, ומשם לעולם.

=====

לפני כמה חודשים מישהי בבנין שאני גר בו החליטה לזרוק כמה וכמה זוגות של מגפיים. היא לא טרחה ללכת עד לזבל אלא הניחה את כולם ליד הפח הקטן שמוצב באופן קבע ליד תיבות הדואר (כדי לזרוק בהן את הפרסומות המיותרות ששמים לנו בתיבות הדואר). אז חשבתי לעצמי, הנה סטארטאפ, למכור לכמה סוטים בכלוב את הזבל של השכנה, מה איכפת לי לעשות כמה שקלים מהצד. נכון גאוני? הבעיה שאז חשבתי על זה שנית, וקודם כול, אין לי מושג מי השכנה וזה יכול להתגלות כאישה מאוד מגעילה עם פטרת ברגליים או איזה משהו מגעיל ומדבק שכזה, ושנית, גם אם זו הייתה דוגמנית צמרת נקייה ובריאה (וזו לא), אני לא מסוגל לגעת בשום דבר שמקורו בזבל של אדם אחר. פיכס.
אז הנה הסטארטאפ שלי נפל עוד לפני שהוא התחיל. טוב, גם זאת לטובה, אין לי ראש לעסקים ממילא.

=====

היות שיש לי קצת חופש, החלטתי לנקות את הבית, לא נקיונות מיוחדים של פסח, אלא הניקיון הרגיל שאני עושה מידי פעם. אז חשבתי על זה, מידי פעם יש כאן נשים שמפרסמות כול מיני מודעות דרושים לעבדי נקיון, שזה בטוח נורא משתלם לקראת פסח, אבל גם באופן כללי. אני תוהה, עד כמה יש לזה באמת היצע והיענות? האם יש מישהי שמוכנה להיות העבד ניקיון שלי מידי פעם, ככה רק בשביל תחושת הסיפוק שלה, ותחושת הניקיון שלי. למען הסר ספק, מדובר אך ורק בניקיונות ולא יותר מזה.
יש מתנדבות?


לא אה....
Wishfull thinking
====

בפוסט קודם, המלצתי שעכשיו אחרי שהסתיימה עוד עונה של האח הגדול, שאולי אנשים יקחו ספר לידיים כתחליף, ושגם עיתון יהיה בסדר, העיקר שיקראו משהו. עכשיו, אני ממש אשמח לדעת האם מישהי הקשיבה לעצתי? אם כן אז איזה ספר והאם יש המלצות?