אז שלום לכול נאמני ונאמנות הבלוג, עבר הרבה זמן מאז שחידשתי משהו כאן. זה לא שנעלמתי, להיפך, הייתי כאן, גם עם מנוי זהב (שמשום מה, למרות ההבטחות, האיומים, והמוניטין, אף אחד/ת לא שלח לי אדומות עם הצעות מגונות, פייר, אני קצת מאוכזב), אז בימי החג והזיכרון לא ממש התחשק לי לתרום למלל הכולל באתר, אבל הכנתי איזה פוסט או שניים ברגע של יצירתיות, כך שיהיה לי מה לחדש בתקופה הקרובה. גם חשבתי על זה, ונראה לי שאולי כמו רבים וטובים, הגיע הזמן שגם אני אעשה לקט, או לפחות אמחזר כמה מהפוסטים המוקדמים שעשיתי, מעניין אם יהיה לזה ביקוש, טוב נו נחיה ונראה.
בכול מקרה, הפעם בפינתינו החלטתי לעסוק בפוליטקלי-אינקורקט. סטיגמות ובדיחות על מזרחיים קיימים מאז העליות של קום המדינה, אבל, הגיע הזמן להזכיר לעולם שגם אשכנזים (שזה די שווה ערך לפולנים) הם לא כליל השלמות, ולא רק שיש עליהם סטיגמות, אלא אפשר גם לצחוק עליהם:
למען הסר ספק, אין כאן שום כוונה להביע עמדות גזעניות כנגד אשכנזים מזרחים או מה שבינהם, לעודד עמדות שכאלה, או לתמוך בהן. אין כאן כוונה לומר אמירה ערכית או אחרת, ישירה או משתמעת, בנוגע לעדות כאלה או אחרת.
נתחיל עם אחד משירי הקלאסיקה הגדולים, להיט היסטרי של כול הזמנים, ואחד השירים האהובים עלי מר בז'יז'ינסקי סופר בפולנית. עבור הצעירות שבינכן, הקטע לקוח מפרק של זהו זה כשמדובר למעשה בפרודיה על השיר "חולם בספרדית" של שלמה יידוב שבמקרה גם משמש כנגן בקטע הבא:
לפני 14 שנים. 22 באפריל 2010 בשעה 17:26
אין על ההומור של החמישייה הקאמרית:
