אתם יודעים מה באמת מטריף אותי בימים האחרונים?.
לא, זה לא ביבי.
ולא התקשורת .
וגם לא האדישים שיושבים בבית או אפילו הביביסטים.
אני נטרפת מהסכין בגב שתוקעים לנו הפוליטיקאים "שלנו".
רסיסי נהרה ופתיתי שלג צחים שבכל יום מפלגה חדשה מקימים.
חודשים אנחנו ברחובות, מאוחדים במטרה, משתפים פעולה, משלבים ידיים ומחזקים זה את זה.
רבבות אזרחים שנאבקים מול כל העולם ואחותו, וכנגד כל הסיכויים מביאים על מגש של כסף את הסיכוי לנצח ולשנות את המדינה.
ואתם, פוליטיקאים קטנים "שלנו"?.
מול עינינו אתם רוחשים במדמנה של עצמכם.
ערימה של נפוחי אגו מלאים באוויר חם, גיבובי מילים וגלגולי עיניים.
כולכם מספרי אחד שמחפשים מספרי שתיים. מלכים ערומים שרואים להם את הטוסיק.
מרסקים את המחנה ומחמיצים את השעה, כי הפוזיציה לפני הכל...
אז רגע לפני שאתם משגרים את עצמכם לתרסיסי מפלגות ומעסיקים קמפיינרים שיחברו עבורכם סיסמאות ריקות עבורנו,
כדאי שנבהיר באופן הברור ביותר ובדרך היחידה שאתם מבינים:
לא נצביע עבורכם. פשוט לא נצביע עבורכם.
לא אדוני הרסיס ולא גברתי המפוצלת, לא נבזבז עליכם את קולותינו ולא ננקוף אצבע למענכם.
תיעלמו לכם לתהום הנשייה עם הפוליטיקה הקטנה שלכם.
לא ניתן לכם לרסק את ההזדמנות לשינוי.
אנחנו הרוב שכבר לא דומם, אנו לוחמי התקווה והמחאה, דורשים מכם כאן ועכשיו -
עיצרו את טירוף המערכות!
קצף רסיסים לא יצלח, דרוש נחשול גדול כדי לשטוף את הארץ ממכאוביה.
תתאפסו ותסגרו את השורות, תתעשתו ותתחברו לאגרוף מנצח!
אחיותי ואחי אנשי המחאה, הכתובת על הקיר.
זה הזמן הנכון וזה הזמן האחרון.
אל תתנו להם מנוחה, כי בנפשנו הדבר.
שמרו על עצמכם ועל היקרים לכם.
שבת שלום.
להבה חשופה.
