לא היה כלום לא יהיה כלום.
כך אמר יו״ר האופוזיציה בנימין נתניהו, בהיותו עומד/ יושב על כס השלטון.
אז אמר.
אם לא היה כלום ולא יהיה כלום, למה ימים רבים או חודשים, רץ בנימין נתניהו, להתחנן אצל השופט לשעבר שיהיה מליץ היושר בפני מנדלבליט, שימליץ בפניו על טיוטת סיכום להסדר טיעון?.
״זכותו״, של נתניהו, לבקש הסדר טיעון.
״חובתו״, של נתניהו, לצאת אל תומכיו ולהסביר להם למה הוא רוצה/ מתחנן להסדר טיעון, ולא ממשיך להוכיח את חפותו בבית המשפט.
״חובתו״, של נתניהו, לומר לתומכיו שתרמו כספים, בקמפיין מימון המונים שפתח ינון מגל, שאינו צריך את הכסף והוא החליט לנסות להגיע להסדר טיעון.
״חובתו״, של נתניהו, לבקש מחילה מכל תומכיו שצעקו בשמו שתפרו לו תיקים.
נתניהו, אם תפרו לך תיקים מדוע אינך רוצה להוכיח את חפותך בביהמ״ש?.
אה, ״שכחתי״ נתניהו, חשב שישאר בכס השלטון, ופודל המחמד שלו, אמיר אוחנה ימנה שופטים לרוחו ודעתה של שרה נתניהו (ידוע לכל, כל מינוי בכיר מחייב הסכמה של הגברת).
ליבי עם תומכיי נתניהו, שעדיין חושבים שנתניהו, מלך ואין כמותו. הם כעדר סומא נוהרים אחריו.
מאוד מקווה שאם יחתם עם נתניהו, הסדר טיעון, בהסדר יהיה גם עניין הקלון.
אם לא כך, איזה מסר יעביר מנדלבליט, לנבחרי הציבור ולנו האזרחים בפרט?.
להבה חשופה.
