סוף עידן התמימות.

צופה במסע ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס.

הלב מדמם, הראש לא מסוגל להכיל, את הרוע והזוועה שחוו במותם.

עוד מעט, כשהבכי יירגע אתארגן ואצא לכיכר החטופים.

ליבי עם ירדן ביבס, מקווה שימצא מעט נחמה בהמוני אזרחים, שעזבו את מקום עבודתם ועיסוקם ויצאו לצמתים ולכבישים, נושאים דגלים כתומים ודגלי ישראל, כדי לתת כבוד אחרון ולבקש סליחה ממשפחת ביבס, שחזרה הביתה בארונות.

לא נשכח ולא נסלח, לעולמי עד.

 🧡🖤🧡🖤🧡🖤

להבה חשופה.