מגש הכסף
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נחצ'ה היימן
============
והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס, האחד, אין שני...
היא לטקס תיכון, היא תקום למול סהר
ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור וכבדי נעליים
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום הפרך וליל קו האש.
עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי נעורים עבריים...
דום השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.
אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".
כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.
===================
*נתניהו, חתם על ההסכם(פעימה שניה...) כעת מסרב לקיימו.
לחזור למלחמה/ לחימה, זו מטרתו למען שימור הגועליציה וקידום החקיקה/הפיכה שילטונית!.
אני אומרת, ראשית ולפני הכל החזרת כל החטופים, כעת! ובפעימה אחת!.
״ואומה תעמוד - קרועה אך נושמת
לישום ההסכם - האחד אין שני לו!.״
להבה חשופה.