סוף עידן התמימות.

עברית שפה קשה?!. לדעתי לא.

מאידך, הגיע העת לומר בריש גלי זילות השפה העברית, מוציאה את החשק לקרוא פוסטים.

לפשק. הווה אומר, לפשק רגלים. לפסק, הווה אומר, לשים פסיקים במשפטים הכתובים.

בשפה העברית:"פיסוק הוא חלק של הדקדוק העוסק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו". לכן איבריי גוף מפשקים. ולא, זה לא פועל יוצא מהמילה "פולישוק".

כמעט כל סימני הפיסוק צמודים אל המילה שלפניהם, ואילו אחריהם יש רווח אחד (אלא אם כן הם בסוף פסקה או שיש אחריהם מעבר שורה). כך הדבר בסימנים נקודה [.], פסיק [,], נקודה ופסיק [;], נקודתיים [:], שלוש נקודות […], סימן שאלה [?], סימן קריאה [!], גרש ['].

אומרים/כותבים, מכנסים ולא מכנס. תחתונים ולא תחתון. משקפים ולא משקף.

אלו מילים, שלא נמצא בשפה העברית. לא, אל תגידו לי שזה "סלאנג". זה לא.

לבקשת ברייה, יש לומר/לכתוב אופניים חשמליים ולא אופניים חשמליות.

אנא, בְּמָטוּתָא מכם החזירו לי את חדוות הקריאה.

להבה חשופה.