". כי יש רגעים ומצבים בחיים של אומה,
כמו בחיים של אדם, שאתה מוצא את עצמך עומד ומשתאה.
ואתה לא מבין איך זה קרה, ומי חשב ככה ואיך זה ייתכן.
ואתה מנסה לגייס הסברים מתחומים שונים, הסברים של כלכלה, וחברה, ואנתרופולוגיה, ופילוסופיה, ובסוף אתה שוב לא מאמין,
איך זה ייתכן.
ואתה עומד מול דברים כמו מול תופעת טבע, נגיד מבול או צונאמי, ויודע שככל הנראה יש לו הסבר, אבל הוא לא חשוב כרגע, וצריך לנסות
להתמודד עם השבר.
ובכל הזמן הזה אתה חוזר ומבין שאולי ניסית, אבל אין לך באמת שליטה על מהלך הדברים, או יכולת להשפיע על אף אחד אחר.
.שאתה בעצם יכול להחליט רק על עצמך, ועל הדרך שלך להגיב לחשוב, להרגיש ולומר.
אז בעקבות יום הבחירות הזה, שנראה כמו התחלה או המשך של אסון, אני מבטיח לבדוק את עצמי ששום דבר מהלך הרוח ברע הזה לא יידבק אלי.
לא מגזענות, או ניצול, לא מרוע, או הכוחנות,לא מטמטום או הראייה הצרה.
שאמשיך, אולי אפילו כילד, להאמין שיכול להיות פה צדק, ושיויון, ושקט, ושלום בין אדם לאדם, ובין עם לעם.
ואפילו אם הנבחרים שלי לא מאמינים בזה, והממשלה שלי לא עושה את זה, אני אנסה להגיע לזה, בדלת אמותיי הקטנות".
(דויד גרוסמן).
*תודה לבטי בום. }{
להבה חשופה.
