סוף עידן התמימות.

..."ההזנחה הפושעת, שנים כבר יש הזנחה פושעת כנגד קשישים, ולאו דווקא ניצולי שואה, קשישים עניים. אני זוכר את הכתבות של חיים ריבלין על בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובתים בהם גרים קשישים, עכברים, מקררים מצחינים מריקבון, מיטות מימי הסוכנת מ-1948, עובדים שאין להם מושג בעבודה, זקנים מתענים, מתבוססים בשתן ובקיא, אתה בא לספר לנו שירי הלל על המערכות שאתה אחראי עליהן? אנחנו לא שוכחים שאתה היית שר הבריאות, ליצמן זו בובה על חוט, אתה אוחז בבובה הזאת." (תוכניתו של נתן זהבי, "זהבי עצבני" ב-103FM).

"כוח האומה הוא בזיכרונה – זה מותר האדם. ואם אנו רוצים לחיות, ואם אנו רוצים ושואפים לצוות את החיים לבנינו, אם אנו מאמינים שהוטל עלינו צו לסלול דרך אל העתיד, הרי עלינו ראשית כל לא לשכוח ולרשום".(פרופסור בן-ציון דינור, ידיעות יד ושם, 1956).

כבת לאם ילידת גרמניה ז"ל. ולאב צבר, יבדל"א. 

רואה זכות גדולה וחובה, להזכיר את 6 מליון היהודים ועוד מיעוטים שנטבחו, נשרפו ונהרגו ע"י הנאצים ימחק שמם וזכרם במלחמת העולם השנייה.

זכות גדולה וחובה גם כן, לזכור את מעשי הגבורה והמרד של אנשים / ניצולים בעת השואה הארורה.

אמי ז"ל, מעולם לא סיפרה לנו על קורותיה בגרמניה הנאצית והבריחה משם. (זאת למדתי מהדודים). אמי, ראתה את עצמה כצברית מאז שהגיעה לארץ בדרך לא דרך. לפני כמה שנים, פנו לאמי, מיד ושם וביקשו ממנה לספר על מה שעבר עליה ומשפחתה בגרמניה הנאצית.

אמי הסכימה. לנו נותר זיכרון  מאמא ז"ל, (גם) מאותה תקופה ארורה.

=============================================

בתקופה זו, הקורונה, טרם התפוגגה צו השעה לומר לאנשים באולימפוס השלטוני, שקשישים/ניצולי שואה, אינם סרח עודף בחברה הישראלית.

עוול הנוראי, נעשה ונגרם לקשישים בבתי אבות, בכך שמלכתחילה לא הכינו תוכנית להגנה עליהם כמתבקש מאחר והם קב' סיכון.

יתרה מזו משרד הבריאות, סירב זמן רב לערוך בדיקות בבתי האבות למרות בקשות מנהלי בתי האבות השכם וערב.

התוצאה, לדאבון הלב ידועה לכל.

שליש, מנפטרי וירוס הקורונה, הם קשישים שדרו בבתי אבות. חלקם הגדול גם ניצולי שואה, שנפטרו בודדים(כמו כל חולי הקורונה) ללא יכולת להיפרד מבני משפחתם.

קשישים וניצולי שואה! החיים בקרבנו שנים רבות, אינם סרח עודף בחברה.

הם אותם אנשים, שהגיעו ארצה ממחנות ההשמדה חלקם מוזלמאנים, אך נחושים לעזור בהקמה והגנה על מדינת ישראל - היא ארץ הניצולים והצברים שבנו את המדינה, נלחמו עליה וזכו לשמוע את הכרזת העצמאות!.

אותם קשישים/ ניצולי שואה, שנפטרו בודדים בגלל מחלת הקורונה, הייתי מבקשת לזכור באופן מיוחד.

כן!! הייתי רוצה שליצי הליצן, וגב' פרופ' סדצקי, יעמדו בפני ועדת חקירה. (למען יראו וייראו) כדי שבעתיד יבינו שקשישים הם אלו היקרים לנו. מחובתנו לשמור עליהם, ולא לתת ל"אולימפוס השלטוני", להתייחס לקשישים "כסרח עודף" בחברה ככלל, ודאי לא בתקופה זו של הקורונה.

לזכור ולא לשכוח, זו צוואתם של המתים לחיים.

לזכור ולא לשכוח, זו חובתם של החיים למתים.

יהי זיכרון 6 מליון היהודים שנרצחו, נטבחו ונשרפו בשואה הארורה,

מבורך לעולם ועד!

להבה חשופה!