סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ז'קי ומומו מהתקווה

ראש שנה בתקווה
לפני 19 שנים. 10 באוגוסט 2005 בשעה 20:55

אחורי שקלטנו אתמול שהבנות לקחו מטוס לאילת, ישר לקחנו תאופנועים שלנו ודפקנו אותה בטיסה בעצמנו לשם. תוך שלוש שעות יגענו ויתחלנו לחפש אותם. אבל לפני זה יספקנו לוריד הוראה לחיילים שלנו לתחיל לנקות את רמת עמידר מהכנופיה של רמת עמידר, למה בין העבריינים יש כללים של כבוד שאומרים שגם במלחמה בין כנופיות לא נכנסים בין גבר לאישה שלו, ואלה נכנסו בין הגברים של התקווה לאישות שלהם. אז ישר הורדנו הוראות לאיך צריך לבזבז אותם, ודפקנו תרייס.
יגענו לאילת וישר תקשרנו לבחורים שאנחנו מכירים למה אנחנו תמיד עשינו איתם עסקים טובים פטורים ממעמ. ככה תוך שעה אתם רואים עשרים בחורים שמתחילים לחפש בכל העיר את נשמה וכפרה.
בינתיים נכנסנו לחדרים במלך שלמה שז'וז'ו, המלך של אילת סידר לנו בשביל שננוח.
דפקנו מקלחת (כל אחד לחוד יה מנאייק עם ראש סוטה) ואז אני הלכתי לישון וז'קי ישב על הטלפונים למה יחלטנו לעשות משמרות חיפוש כמו בצבא. פם אני יושן ופם הוא.
אחורי שעתיים הוא יעיר אותי וסיפר לי שכבר בזבזו שלוש בחורים של רמת עמידר ושהיתר ירדו למחתרת אבל שזה לא יעזור להם. וגם כן הודיעו לו שדודו המלך של רמת עמידר ירד גם כן לאילת.
וו או וו איזה חורפה חטפתי, למה ידעתי שאם הוא בא זה בשביל לשכב עם האישות שלנו למה זה יביא אותו המלך לזיין לנו תבחורות.
עם כל העצבים שלו אמרתי לז'קי שאם הוא לא ישן לא יהיה לו כוח בשביל ליכנס בדודו ובחיילים שהוא בטח יביא איתו לאילת, אז הוא הלך לישון, ואני נשארתי עם הטלפונים לז'וז'ו ולחיילים שלו בשביל לחפש את כפרה ונשמה, אבל אפחד לא ידע איפה הם.
ככה בא הלילה. אכלנו משו ויתחלנו לעשות בעצמנו חיפוש בכל הדיסקוטקים והפאבים של אילת, אבל לא מצאנו תבנות.
ז'קי אמר לי שנתקשר אליהם. הוא בטלפון אחד ואני בטלפון אחר.
והוא אומר לנשמה שיאללה הוא יבין שהוא טעה והוא מצטער והנה הוא בא עד אילת בשביל לעשות סולחה, ושתגיד איפה היא והוא ישר בא למה הוא יודע שהיא מתגעגעת אליו כמו שהוא מתגעגע אליה, ואני רואה לפי הפנים שלו שהיא לאט לאט כמעט משתכנעת, אבל בסוף היא לא מסכימה לגיד איפה היא והוא טיפה יותר רגוע רק בועט בטלביזיה שבחדר שנתנו לנו.
ואני מדבר עם הכפרה שלי שאומרת לי שהיא תלמד אותי לקח איך לכבד לה תספייס ושהיא תזיין עכשיו את כל אילת, ואני אומר לה שאין מה לעשות אני גבר, וגבר תתני לו חור הצצה וכמה אנחות והעין שלו ישר בחור, אבל שני אוהב אותה ורוצה אותה אבל שני לא יקבל אותה אם היא תזדיין עם גבר אחר, מותר לה רק עם אישה. וני אומר לה שזותי הפם הראשונה בחיים שלה שהיא מוצאת גבר שמתנהג אליה גם כמו אל מלכה וגם כמו אל שפחה.
וגמני שומע איך הקול שלה נעשה בסוף מתוק ככה דבש כמו שהיא תמיד מתי שהיא מתגעגעת אליי, ואני כבר חושב שעוד רגע היא אומרת לי איפה היא אבל פתאום היא מביאה לי שהדייט שלהם יגיע ושהיא צריכה לסגור.
וככה שנינו נשארים עם קריזה ולשנינו עומד הזין, וגם אני בועט בטלביזיה.
ואז אנחנו יוצאים לחפש תבנות ובאמא שלי עברנו תכל העיר ולא מצאנו. ורק בחמש בבוקר יגענו לחוות האלפקות ושמה אמרו לנו שהיו שתי כוסיות ושלאחת היו תחתונים של ברזילאיות וישר ידענו שאלה הבחורות שלנו אבל אמרו לנו שהם הלכו עם דודו ועם עוד בחור.
מהקריזה ישר נכנסו בבחורים שסיפרו לנו תזה. ואללק איזה מכות הלכנו שם, לפחות שני בחורים יגיעו אחרי זה לבית חולים אבל גם אנחנו חטפנו הרבה מכות וני חושב שיש לי צלע שבורה, אבל זה לא חשוב למה היינו צריכים לשחרר קצת תעצבים.
הלכנו לחדר במלון שלנו. פיתום בשש בבוקר טלפון, כפרה ונשמה ניצפו במלון התאילנדי. ישר רצינו לנסוע לשם אבל ז'קי אמר שיותר טוב שנחכה לבוקר למה הם שוב ירגישו שלא כיבדנו להם תספייס ושאם הם יחליטו לזדיין אנחנו לא יכולים עליהם בכוח.
הבחורים אמרו לנו שדודו היה איתם ועם עוד בחור בחדר וישר ז'קי נתן הוראה לבזבז אותו על הבוקר. אמרתי לז'קי שאחרי לילה עם הבחורות שלנו המניאק ישמח למות למה הוא יודע שלא יהיה לו לילה כזה עוד פם כל החיים, אבל ז'קי נתן בי מבט שאמר לי תשתוק או ששנינו ישר נלך מכות ונגיע לבית חולים היום. אז ביקשתי ממנו סליחה.
מהבוקר החדר של הבנות היה בתצפית. בחמישה לאחת הודיעו לנו שהם הולכות לאכול. ישר תלבשנו יפה ובאנו למסעדה שלהם. היו מופתעות אבל שיחקו אותה קוליות.
בתחלה כפרה לקחה תעניינים לידיים ושיחקה אותה קשוחה, ואמרה שהיא ונשמה נשארות לפחות שבוע בעיר בשביל לקרוע תעיר. אבל ישר ז'קי יתחיל לדבר עם נשמה ואני וכפרה מקשיבים. והוא מביא לה אותה במילים עדינות כאלה, אומר לה שהוא רצה לעשות לה טוב ולא רע ושהוא מצטער, והו מביא לה אותה בחיוכים שתמיד יפילו תכל הבחורות מולו ואני רואה איך היא מתחילה לחייך בעיניים שלה תגעגוע לז'קי. ואז היא אומרת שהיא תחזור רק אם אני יתנצל על הסטירה שיבאתי לה. אז אני ישר מתנצל אבל היא אומרת שהיא רוצה שהיום בדיסקוטק אני יביא אותה בהתנצלות וירד מולה על הברך יעני כמו תנצלות למלכה. וישר אני חוטף תחורפה אבל ז'קי ישר אומר שאני יתנצל ונותן לי מבט שאומר בואנה באמא שלך זותי הבחורה שלי. אז יסכמתי.
ואז אני מתחיל לדבר עם כפרה וני אומר לה שסבבה אם היא רוצה לישאר בעיר לשבוע אני נשאר איתה אבל היא אומרת לי שרק לבד, ואני אומר לה שאם לבד זה רק בתנאי שהיא מבטיחה לא ליות עם גבר אחר, והיא לא מסכימה לבטיח. ועוד רגע הכל יוצא משליטה למה הדם מתחיל לעלות לי לראש, אבל אני אומר לה בשקט שאם היא עם גבר אחר אין לה למה לחזור וחבל למה גם היא וגם אני יודעים שהיא ואני זה לכל החיים יחד, וחבל שבשביל הנקמה שלה על זה שיסתכלתי בחור היא תהרוס לנו תזה.
והיא פיתום מביאה לי אותה שאני בפשע ושאין לה עתיד איתי. אמרתי לה מאיפה יבאת את זה פתאום? כפרה, את לא צריכה גבר שיסכים לעזוב בשבילך תקריירה שלו, את צריכה גבר שממשיך בחיים שלו עם מה שטוב לו ונותן לך תחיים שלך ולא אומר לך לעזוב תעבודה שלך ולשבת בבית, למה רק גבר שהוא גבר את תכבדי. וז'קי ישר מרים מולי גבה אבל אני עושה לו סימן שירגיע למה אני לא מתכוון חס וחלילה שהוא לא גבר.
וני מביא לה אותה במילים עדינות כאלה אבל היא מתעקשת שיש לה דייט עוד מעט. ואני אומר לה שדודו לא יבוא למה דודו מבוזבז. והיא מקבלת טלפון וני אומר לה תעני תשמעי לבד שאין יותר דודו. והיא עונה ושומעת בעצמה.
וני אומר לה ממי, כל זמן שאת איתי אין גבר אחר. בחורות קחי כמו זבל אבל רק גבר אחד ייגע בך וזה אני. ביום שתלכי ממני באמת תעשי מה שבראש שלך, אבל עד אז את רק שלי. וני רואה איך העיניים שלה ניות מרוגשות ככה וישר בא לי לקחת אותה לבית מלון שלנו ולזכיר לה כמה מומו הוא הגבר שלה. אבל היא אומרת שרק אם אני יתנצל לפני נשמה הלילה במועדון היא אולי תחזור. אז אמרתי לה כפרה אם לא תחזרי נישאר פה יחד ונקרע תעיר וגם כן ניסע לשארם ונצלול וני יצלול לך. והיא קצת מחייכת ואני מרגיש תנשימה שלי חוזרת אפילו שכואב לי בצלע.
ואז הם הלכו ליות קצת בחדר לבד וז'קי ואני חזרנו לבית מלון, ועוד מעט אנחנו ניקח תבנות לדיסקוטק וני יתנצל על הסטירה שדפקתי בנשמה, ויאללה מחר אולי נחזור סוף סוף לבית שלנו וז'קי יעשה ספתח למסעדה שלו למה זה נדחה מאתמול למועד לא ידוע. ולא תהיה יותר כנופיית רמת עמידר למה רק אהבה לשתי בחורות יכולה למחוק ככה כנופיה שלמה ביום.

זרה מוכרת - אני אשכרה לא יודעת מי מבוזבז יותר
דוד
או אתם בתור קומיקאים.
:)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י