וזה למה היינו עסוקים.
איך שהבחורות חזרו לנו מאילת, נשמה בתחלה ניכנסה לסרט עם עצמה. ואללה לא הייתה בטוחה אם החיים האלה מתאימים לה, למה אפילו שאמרתי לה שעזבתי תפשע היא אמרה לי שבזבזתי כנופיה שלמה ושזה לא בדיוק לפרוש בכבוד.
אז אמרתי לה שפרשתי אבל שמי שמנסה לביא אותה בבחורה שלי ועוד היא כותבת עליו אחר כך שיש לו ארוך שלא יחשוב שהוא יראה תבוקר של היום שאחרי הבחורה של ז'קי.
אז היא נכנסה קצת לדכאון שאפילו החגורה לא הוציאה אותה ממנו, אבל אחר כך מתי שהיא ראתה שאני באמת פותח תמסעדה שלי ואפילו לא בודק תתפקוד של המלצריות כמו שבעל מסעדה טוב צריך לבדוק היא נרגעה.
שלחתי את מזל שתמצא לי מלצריות מהמכון של עובד, למה שמה הבחורות לא עושות מספיק כסף אפילו שהם כולם שוות פיצוץ, אז הם תמיד רוצות לעבוד בעבודה נוספת שמכניסה.
אז יבאתי להם אותה באחלה עבודה למה שמי שלא משאיר טיפ יפה לבחורות שלי ישר אני מביא לו אותה במבט בעין, ואז הוא ישר מוציא מהכיס.
בקיצור. מה אני מנסה לספר לכם. יבאתי אותה בפתיחה.
כפרה קודם כל שיחקה אותה בפרוטקציה בעיתון, ואפילו שהיא כותבת רק על הפשע היא סידרה שמי שכותב על הרכילות יכתוב כל השבוע על ההכנות לפתיחה.
ואללק יבאתי את מושיק עפייה שישיר לאורחים שלי, וחילקנו ברחוב לכל מי שעבר בקלאוות, שיהיה להם מתוק ליכנס.
ככה היו איזה מאה חמישים איש בפתיחה.
זה שר, וכפרה ונשמה מענטזות, ואני ומומו מסתכלים לראות אם מישו מסתכל להם יותר מדי בחלק של העינטוז, והמלצריות לא מדברות עברית רק רוסית אבל כוסיות שלאף אחד לא אכפת שהם מביאות בטעות כבד עוף במקום צלחת חומוס. וכולם מלובשות בחולצת חוטים כזותי שעושה לאורחים הרגשה שהם בקריביים.
כמה שמחו כולם. ומושיק שר, וכולם רוקדים. ככה יבאתי אותה בפתיחה.
ואחר כך כפרה סדרה שיהיו תמונות בעיתונים מהפתיחה, ומאז לא היה לי זמן לכתוב למה כל הזמן מלא אצלי אנשים, ובאמא שלי אני לא מבין איך עוד לא שתגעתי מזה שאני עובד.
והנשמה שלי עכשיו מתי שאני כותב לכם יושבת ככה צמוד לרגל של המלך שלה, ואני מרגיש תשיער שלה מלטף לי תרגל ומדגדג טיפה, ואני יודע שהיא רעבה למה היא שמה גם כן תלחי שלה על הרגל שלי ועושה לי קולות של חתולה.
וכבר שלוש ימים לא היה לי כמעט זמן לטפל בנשמה שלי כמו שגבר צריך לטפל בשפחה הקטנה שלו, אז באמא שלכם, תבינו.
יאללה, נדבר.
לפני 19 שנים. 17 באוגוסט 2005 בשעה 21:45