מות האהבה

כושי סמבו ליקק את כפות רגלי הצחורות מאבק הדרכים, ואני התבוננתי באריה רובץ לו מתחת לעץ.
השעה היתה שעת טרם שקיעה וכפותי היו עייפות מהשמש הצורבת ושיחי הסואנה הקוצניים.
כושון הניח את ראשו על האבןוליקק את אצבעות רגלי, ואני ניסיתי להחזיק את המצלמה יציבה.
פתאום, באמצע היער, המדריך הבלונדיני והחסון יאן, המכונה יענקל'ה, צעד אל המסתור שלנו ורובה תלוי על צוארו. בוא והיה שולחן כדי שאוכל להניח עליך את החצובה שלי, נשפתי.
יאן חייך וגומת החן בסנטרו זעה בעוית . הוא כרע למרגלותי והחל ללחוש באוזני סיפורי אריות ולביאות משנותיו כמדריך ספארי. ואני פיהקתי. הנחתי את ידי על עכוזו החטוב וחבטתי בו ואחר הצבעתי מטה! הוא נפל על ברכיו על קוץ שהיה שם ומעך לטאה כחול ראש שהניע את צוארו מעלה מטה כמו בובה על לוח מחונים של דביל. דביל, אכול את הלטאה,מלמלתי. יאנוש ציית. האריה פיהק במרחק כמה מטרים וקם על רגליו והחל נעלם במרחבי הסואנה.תקעתי את רגלי החצובה בעכוזו של יאן אך נזקקתי לעוד שני חורים. לחצובה יש שלוש רגליים. שאלתי אותו האם יש לו צלקת קעורה מעט מפליטת כדור או חט של קרנף ביקום סמוך לחור ישבנו. הוא הנהן ללא, שרידי דם הלטאה נוזלים מפיו.
יאן כזה חתיך. בארץ כולם מכוערים, ורק התמירים הבורים הולנדיים כל כך, לצלות אותם בבראי, ולאכול אותם. את השחור שלשונו חככה את ציפרני כבר לא הרגשתי. שכחתי איך קורים לסמבו. שפת הקליקים המוזרה שלהם לא ערבה לחיכי, וציויתי על סמבו לנשוך את לשונו כעונש על שפתו המסורבלת. דם אדום נזל מפיו, וחזרתי אל יאן רק לגלות שבמקום שני חורים נוספים לחצובה עמדה שם רגל קצרה וורדרדה באורך 25 סנטימטר. מושלם רק שהענף השחמחם של סמבו ארוך מדי ועבה . אולי אניח את מצלמתי עליו? הפלתי אותו על גבו וייצבתי את המצלמה על מקלו בעזרת כמה סיכות ביטחון.
האריה שאג לעבר נקודה נסתרת מעינינו. אולי עכשיו האקשן יתחיל...

המשך יבוא
מסע של חודש לאפריקה ממלא את מעיינות היצירה בכל כך הרבה רעיונות זדוניים
מישהו כאן מתנגד לאפרטהייד שלי?