מזמן לא צחקתי.
אחרי שנה שנתיים בעסק הגעתי למסקנה שמה שבאמת עושה לי את זה זה נעימים.
ושהאורגזמה האידאלית שלי היא צחוק פרוע ומשחרר.
לא מדגדוגים.
אני רוצה ליצן חצר. ולא אחד שנראה כמו וודי אלן. או אדם סנדלר. או ג'ים קארי. או הבהמות מהוליווד ובוליווד, או סיינפלד, מישהו איכותי ועם טעם טוב בטייטס
ואני אוהבת ג'ינג'ים חמודים עם גוף של רקדן
ומחליקים על הקרח
משהו בפירואטים על הלהבים החדים האלו על הקרח עושה לי את זה
עדיין לא מצאתי דרך להפוך את זה לסוג עינוי חדש
אני עדיין במחקר אחר יישום של מיני חפצים ויצורים בעולמנו, נראה לי שיש כבר כמה על שמי, והגשמת משחקי תפקידים שונים
וחופרת עמוק בילדותי
אני רוצה להקים הרמון פריק שואו קטן שבו אתן לכל אחד מהעבדים דמות להיכנס לתוכה
אני אתחיל מתאומים אמיתיים. סיאמיים. ואם אין אז הם יהפכו להיות.
וסוס אביר עם נוצה לבנה על הראש שארכב עליו
אני עדיין רוצה לעשות דברים עם עור חוץ מלמצוא כיסוי מיטה ושטיח ועוד ריקועים ומסכות אומנותיות לאוסף שלי, והאוכף הלבן דוקא האולטימטיבי. כנראה אוכף אמריקאי ולא אנגלי דוקא, אבל אני עדיין מתעניינת.
בקשר לצחוק אני עדיין רוצה לבדוק אם יש כמה צחוקים מטורפים באמתחתי שעדיין לא ניסיתי
אין, צחוק זאת האורגזמה הכי טובה.
אה ואני שוב פותחת אודישן לרקדנית ריקוד שבעת הצעיפים המצטיין. ואחרי זה גם לרקדניות הולה.
אני מאוד אוהבת פמיניזציה וכו' אבל אם לא מפתחים את זה זה כל כך משעמם.נו כבר נמאס מכל הויאז'ות שמגיעות אלי.
נמאס לי מהחורף. סתם קר וגשום וזה לא חורף אמיתי.
ובא לי לעשות משהו עם איפור גוף לפורים.סתם.לא בהכרח קשור לבדסם.
ואולי איזה טקס קרקוף. כל הרשמים שלי מטיולי בעולם צריכים הרי להתפרץ איכשהו.
רק מהודו יש לי מאתיים מיליון דברים, איזה עם מטורף עם טקסים ומיתולוגיה מלאי פוטנציאל.
משהו מאפריקה צריך לצוץ.
לפני 18 שנים. 13 בינואר 2006 בשעה 14:03