עבד ראה חיזיון בעיני רוחו.
עיני עקבו אחריו מצד לצד כשהלך אנה ואנה בתוך הלימבו.
השעה שלנו קרבה לקיצה, השעון השחור החליף ספרות דיגיטליות בספרות אחרות
על מדרגות גן עדן מחכה לריגוש המיוחל
ואני יודעת שהוא לא ראוי לו
הוא לא רואה את דמותי חרוטה בתודעתו
צרובה
מסותתת
מפוסלת
בנויה כמונומנט עד לשמיים
הדמות היחידה הנראית מהחלל על פני כדור הארץ
מהסאב ספייס שלו
לויין האהבה נשמע ברקע
קולות הרקע של אנחותיו ליוו את ההרמוניה המתוקה של תנועת הכפית בתוך ספל התה עם קוניאק ושקשוק הספל הקל בידי כשחכך בלשונו בין אצבעות רגלי
נעימים
מזה אנחנו באמת גומרות
הוא לעולם לא יזכה ללטף את תלתלי
אפילו לא לאסוף את השערות מהאמבטיה
או לנקות אחרי הספרית עם פיו את הרצפה
השרירים המשורגים בצוארו כשהוא מתאמץ להרים את ראשו הכבד הקשור במשקולת כדי ללקק את עקבי
שיכלתי את רגלי לכיוון השני
הוא עקב בעיניו אחרי הדוגמא על הספל
ערבסקה סגולה וניצנים ברגע היפתחם
תמיד היתה לי חיבה לסרויסים
פורצלן עדין בציורים קפריזיים דקדנטיים מוזרים
יש לי אפילו ספלים ותחתיות מצוירים ביד בדוגמאת קלפי הטארוט של קראולי
וזועות פסיכדליות משנות ה70
חבטתי בו בקטלוג שלי סות'ביס
הדמות בדיוקן המזוייף מהמאה ה18 הביטה בו בעיניה הדהויות
הוא הביט בה בחזרה
וחזר ליקום השטוח כמו קרטון שלו
לחיים האפרוריים שלו
להרויח את לחמו כדי לקנות לי עוד סרויסים
לפני 18 שנים. 10 בינואר 2006 בשעה 1:12
