ווידויים מהתחתית

תמיד לבד

לילה טוב. תכף נמחק.

זה תאריך הגיוני לציין התחלה של עצב תהומי.

לא חזרתי.

מאחד ועד 38?

כן.

(Oh, my God) that's such a shame
Next to them, my shit don't feel so grand
But I can't help myself from feeling bad
I kinda feel like two things can be sad (one, two, three, four)

The world's smallest violin
Really needs an audience
So if I do not find somebody soon (that's right, that's right)
I'll blow up into smithereens
And spew my tiny symphony
Just let me play my violin for you, you, you, you

היום אמורים היו להיות דברים רבים. גם הייתי אמורה להעלות לכאן פוסט כל הדברים האמורים האלו, אבל זה כל כך לא מתאים ולא הולם.

ותכלס, למה לעשות רע לאחרים עם מה שאמור היה? מספיק שאני עושה לעצמי את הרע.

יאללה, לצבוע שיער, להכין עוגיות, לכתוב סיפור חדש. 

בין אם נחזור לשגרה (חח עאלק שגרה) ובין אם תהיה הסלמה, אין ברירה אלא להמשיך לחיות. גם אם זה באפור.

כמה אני רוצה להילחם על לחיות, באמת לחיות, בעוז, לאהוב עד כלות, להתרגש ולגעת בכל הדברים המבריקים הנוצצים היפים עד דמעות שיש בעולם. אני רוצה לבכות מיופי ומחן. רוצה להיות חלק מעולם החיים, ולא צל קצר חולף על פני האנושות.

אני רוצה ורוצה לחיות בפעימה, בתשוקה, לאחוז פנימה את כל הכאבים האלו ולחוות אותם עד הקצה. אותם, ואת העונג.

רוצה ורוצה, אבל

הלב שלי עייף.

עייף ואפור וריק מדם ומחיים.

עדיף לישון.

כמו שזה נכון שאתה אף פעם לא תהיה מספיק.

נסעתי בחלום לעבודה באמצע הלילה. היה חושך מוחלט, ודממה. אולי השעה היתה 2-3 לפנות בוקר כבר, ואני נוסעת לבד. הכבישים ריקים. אני מוכרחה לנסוע, אבל מרגישה שאני נרדמת, מרגישה שישנתי שעה תוך כדי נסיעה, ויודעת שהכרחי שאגיע. יש סכנה מחוץ לאוטו. 

אני עוצרת להתאוורר, ושומעת אנשים בחושך, בתוך השדה לידי, מדברים בערבית. אני יודעת שאם הם יראו אותי, הם כנראה יהרגו אותי, אז אני ממשיכה לנסוע. לא בטוחה אם עוקבים אחרי או לא. נוסעת דרומה.

בסוף אני מגיעה לדירה שלי, דירה של עבודה, אבל אמא שלי ואחותי והקטנה שם, ועוד בחור צעיר. הם כולם מנסים לעודד אותי, אבל אני יודעת כמה הנסיעה היתה באמת מסוכנת, וכמה ניצלתי בנס. אני עדיין חושבת שכולנו צריכים להיות בשקט ובחושך. הבחור הצעיר מדבר על העבודה שלו, ואני מקשיבה בחצי אוזן, בזמן שאני והקטנה חולקות שוקולד.

אתה פחדן.

אני יודעת מה עובר עליך.

אתה יודע שאני פה. אתה לא מכביד עלי.

רוצה לדעת שאתה בסדר. אני בסדר.