לפני שנתיים. 8 באוגוסט 2022 בשעה 17:22
אנשים שמתחילים איתי באדומות ולא עניתי להם אפילו פעם אחת- אני גם לא אענה.
אם לא עניתי בפעם הראשונה ששלחת לי הודעה, זה כנראה כי ממש לא רציתי. אם הייתי רוצה לדבר איתך, הייתי עונה.
עדיף שתחסום.
ווידויים מהתחתית
כמו בכותרת. וגם סתם סיפורים.לפני שנתיים. 31 ביולי 2022 בשעה 11:14
זה לא בגלל שאני כועסת, ולא בגלל שאני מתעלמת. זה בגלל שאין לי מה להגיד. זה גם קצת בגלל שאני כל כך פסיבית כרגע שיכולתי להפוך לאבן.
אני לא מצליחה לקום מהמיטה, אז לענות לך?
לפני שנתיים. 24 ביולי 2022 בשעה 9:03
ואם אפשר שמישהו אחר יעשה את זה במקומי, זה יהיה נחמד...
לפני שנתיים. 22 ביולי 2022 בשעה 23:04
On my alone time
כמה פעמים צריך להגיד משהו כזה עד שהוא מובן?
רציני, אני גם נהנית להיות לבד.
לפני שנתיים. 12 ביולי 2022 בשעה 16:53
אני ממש ממש רגישה לחום. מספיק שיש לי 37 ואני מתחילה להרגיש כאבי שרירים.
אני גם רגישה לכאבים. הכל כואב לי. מזל שאין לי כאבי מחזור, אחרת זה היה זוועה.
נ.ב. לכותבת יש חום.
לפני שנתיים. 10 ביולי 2022 בשעה 19:43
בגבריות רעילה כמו הכלוב
לפני שנתיים. 7 ביולי 2022 בשעה 10:35
תכלס, התשתם אותי פה בכלוב.
לפעמים החיים פשוט לא טובים, ואין איך לתקן את זה ושום משפט מוטיבציה לא יעזור.
די עם הפניות ההזויות. תנוחו.
או יותר נכון, תנו לנוח.
לפני שנתיים. 2 ביולי 2022 בשעה 16:59
כבר יומיים שאני בלי, בכלל, כי אין סיבה. זה לא שיש לי עבודה מחר...
מצב פרא.
לפני שנתיים. 30 ביוני 2022 בשעה 14:18
אז... מתברר שלא הייתי טובה אפילו בעבודה שחשבתי שהייתי טובה, עבודה שחשבתי שמושלמת עבורי. מתברר שלא הייתי מספיק מעניינת. סטטית מידי.
חותם את עניין ה- לא באמת טובה בשום דבר, בטח לא משהו שמשלמים עליו. נקודה מאוד לא טובה לצאת ממנה לחיפוש עבודה.
אפילו להיות יפה ולשתוק אני לא יכולה.
יש ימים רבים שאני לא מוצאת בעצמי שום תועלת. זה אחד מהם.
לפני שנתיים. 29 ביוני 2022 בשעה 5:09
לפעמים אני יכולה להיות הכי חברותית, להפגיש אנשים, לארגן דברים, מסיבות, חגיגות... וגם אז אני נוטה להיות במרכז העניינים, מובילה כשאף אחד אחר לא מרגיש ביטחון להוביל. חלק מזה הוא הודות לעבודה שהיתה לי בעבר.
ומצד שני, לפעמים אני כל כך נסגרת שאנשים שוכחים שאי פעם הייתי קיימת. אולי זה סתם קטע של אנשים. לשכוח את כל מה שלא מול העיניים ברגע זה.