ווידויים מהתחתית

אני מרגישה שאני אני מבוגרת מידי לסקס מקוון/טלפוני. לא מבינה איך זה ממלא תחליף הולם לאנשים מבוגרים שיכולים להוציא אל הפועל.

*כשהייתי עושה, הייתי טובה בזה.

אני מתה על לפלרטט. אחד הדברים שאני ממש ממש אוהבת. אני חושבת שזו אומנות של ממש, כשזה נעשה טוב. 

אני לא אוהבת כשמניפולציות בשקל נזרקות עלי כאילו אני קורבן אומנות הפיתוי מ-2008. 

לפעמים אני מאפשרת לאנשים להמשיך עם הפלרטוט המגושם שלהם, למרות שברור לי שזה לא יתקדם לשום דבר, רק כי אני רוצה להשחיז את עצמי. תכלס, אני נהנית יותר מעצמי ומהשנינות שלי מאשר מהפרטנר, וזה ממש עצוב. 

#bebetter

אני ממש ממש נהנית מהריבים המטופשים בפורום. כמה שיותר מלוכלך, ככה אני נהנית יותר. במיוחד הריבים של הבנות נגד הבנים. זה מרתיח ומצחיק אותי באותה המידה.

שאני אף פעם לא חונה ברוורס.

שהמרחק בין הספה לשולחן עבודה נראה לי כמו המרחק מירוחם לפריז.

*בירוחם נמצאת הכירבולית שלי.

אני שונאת את המדבר. הוא משעמם.

עם רבים יש לי היסטוריה ארוכה ועשירה, ועדיין, לרוב היא פשוט מכוערת יותר משהיא יפה. כשהם לא יודעים שאני מסתכלת אני רואה אותם מקשקשים ביניהם, כשבתוכי אני כבר לא סובלת את רובם. מכמה אנשים נפגעתי פה בדרך כזו או אחרת? עשרות?

לראות אותם מפלרטטים בצורה מגושמת כזו, כאילו הם לא ערימה של נוירוזות.

די, בקיצור, האנשים פה עושים לי לא נעים במלא מקומות.

אני שונאת אותה. היא מעצבנת מעצם הקיום שלה. דברים שלא מעצבנים אותי באחרים- מעצבנים אותי בה.

ולאחרונה גיליתי שהיא תישאר לשבת לידי עד הפנסיה שלה (או עד למותי- מה שיבוא קודם).

אני ממש ממש ממש אוהבת לקבל מחזור. אין לי כאבים במיוחד, ובעבר הוא נגמר תוך 3 ימים.

אבל לאחרונה הוא פשוט עצום. כמויות דם שלא חשבתי שאפשריות. אין פעם שלא אתלכלך או אלכלך. אף אחד לא יודע, אבל על הכיסא שלי בעבודה יש לפחות חמישה כתמי דם ממחזורים שונים.

לפני התגברות הזרימה, גם לא היתה לי שום בעיה לעשות סקס במחזור. להפך. זה היה הסקס הכי טוב.

ועכשיו אני מחכה. הוא באיחור. לא משהו קריטי, אבל כל יום שאני לא מקבלת אני מרגישה את עצמי נעשית עצבנית, כבדה ובכללי לא שפויה.

אני ממש ממש שמחה בימים האחרונים. אפילו לא אכפת לי שהמחזור שלי מאחר וצביר ההורמונים גורם לי להרגיש נפוחה, עייפה ובלתי מרוצה. הפעם יש בי גרעין של שמחה בכל צעד.