ווידויים מהתחתית

אתה מביט בי מבעד לחומה שהקמת,
שלוכדת אותי בצד השני
כמו הייתי קריסטל אני מופרדת וצלולה
מעוותת, נשברת ושלמה מאלפי פנים

איזה עלבון נסוך על פנייך
שהעזתי לנסות כוחי כנגד הקוץ בך
האם נעצתי עמוק יותר? האם שחררתי פרץ דם קולח?
אתה זועק ללא מילים את כאבך
"את לא עוזרת לי בכלל!"
ואתה צודק
איך אני יכולה לעזור לך מעבר לזכוכית?

אני נשברת, מעוותת, רבת-פנים
רפאים שלא תפתח להם את חלונך
לא אתחנן עוד
לא אשלח ידיי ואתדפק

אתה יכול להישאר בביתך המואר
אתה יכול לתת לחום להתגנב אל לחייך
אתה יכול לאהוב, שוב, בפראות שלך
אף פעם לא הייתי יותר מרעיון
מעבר לחלון
עזובה וטבעית כאדמת הבור