הייתי אמורה להדפיס כמה דפים לאיזה מבחן שהיה לי מאוד חשוב. הייתי עם בעלי ועם מישהי מהעבודה הקודמת שלי (שאני שונאת) בספרייה של מכללה או אוניברסיטה. היא טרחה סביב הדפים והדפיסה, ובעלי אמר שאין טעם להדפיס בסוג של התנשאות של רק אידיוטים צריכים את הדפים כדי לעבור את המבחן.
יצאנו החוצה, והאישה מהעבודה מצאה בור ובו חיות מתות, ממש באמצע הדשא מחוץ לספרייה. היה שם חתול שחור ודורבן, וביניהם היה נחש ארוך וכסוף-צהוב. הוא זחל החוצה אלינו והיה גדול במיוחד. כולנו חשבנו שהוא יפה, אך מסוכן. המשכנו ללכת לכיוון האוטו, ובדרך היו עוד נחשים בדשא, שלא יכולתי לראות, אבל האחרים ראו. שכבר היינו ליד הרכב נתקלנו בנחש משונה, צהבהב, עם בליטות על הראש שנראו כמו ניצני פרחים. רציתי לצלם אותו לפני שאני נכנס לאוטו, בעידודם של האחרים. הוא היה קטן, גוצי וזריז. לבסוף הוא היה על חומת אבן קטנה, קרוב אלי, ובעוד אני מסדרת את הטלפון לצילום, זינק עלי והכיש אותי במצח. זה לא כאב בצורה קיצונית, אבל זה כן כאב והוא סרב לשחרר. המחשבה העיקרית שלי היתה- שיט, עכשיו אפסיד את המבחן כי אצטרך ללכת לבית חולים.